אני רוצה, שתקשור אותי הפוכה לספה. מעוגנת לגמרי ומנוטרלת. הראש משתלשל מטה מקצה מושב הספה ומתוח אחורה בקוקו מחובר בחבל הדוק לרגליות האחוריות של אותה ספה. הידיים קשורות מטה ומתוחות לרגליות הקדמיות. הרגליים פשוקות ומתוחות גם הן. קשורות כמובן למסעדים. כשהייתי קטנה רציתי להיות גבוהה, אתה מותח אותי ככה כמו את המלך הנמוך מהסיפור שרצה להיות גבוה. גם תלו אותו הפוך מהמנורה, אני רק אומרת..
התזוזות שלי יהיו מינימליות. ואני בטח לא אוכל להזיז את הראש לשום כיוון. אני רוצה שתזיין לי ככה את החור.
אני רוצה שתזיין לי ככה את החור כשאני לא יכולה לברוח או להתחמק. כשכל מה שנשאר זה רק הפה והגרון.
ואז, אז אני רוצה שגם תיקח לי את הפה. שתדחוף לי טבעת שתחזיק את החור הזה פתוח. שתנטרל את היניקה ואת מעט השרירים שעוד עבדו רצונית.
ככה אני לא יכולה להפעיל שום טכניקת הסוואה, לא יכולה לכסות בפעולות אחרות את פעולות שרירי הגרון הנחנק, הנחדר, הנבעל.
את החור העצמוני הזה, שלא בשליטתי בשום דרך.
אני רוצה, שתגע לי בכוס בכל הטינופת המטפטפת שבורחת לי ממנו. שתהפוך אותי מעליך, אני אגהר אתה תתן לי ברכיה ישר לתוך הכוס, זה יכאב.
כל כך טוב, אני אצמד לברך חזק ג'ינס עבה אתה תחזיק לי את התחת חזק ותפער אותו ותנער אותי על הברך שלך חזק ומהר כמו מגבון לח על כתם חדש.
אני רק אלכלך אותך יותר, אני כזו טינופת מסריחה שמטפטפת מיץ זבל. פתאום אני אשים לב שאתה מושך לי את השיער מטה אלייך מצמיד את הראש שלי לשקע הצוואר. עוטף חונק. ואני אשים לב שאני זזה לבד. שהאגן שלי משפשף את הכוס המסריח שלי חזק על הרגל שלך מעצמו. ואתה תרגיש שהבנתי. שההבנה הצלולה של עד כמה אני זונה נפתחה. ואתה תספר לי איך אתה הולך להשתמש בי, ותחזיק לי את הגוף מהצואר ותחנוק לי את האויר ותניע אותי קדימה ואחורה. תתניע מחדש את התנועה הבלתי נשלטת של האגן הנדחק לרגל שלך. של הדגדגן שלי דורש את הלחץ הכואב הזה שאמור להביא הקלה כמו חצ'קון שדורש את זה. ולמרות ובגלל פשוט אי אפשר להמנע מלפוצץ. אני רוצה שתפוצץ אותי.
אני רוצה, שתשבור אותי. אתה הרי דואג להבהיר לי בכל הזדמנות שכמו בכל דבר צריך שיהיה איזון ורווחיות. אתה לא כאן סתם ואם אני רוצה שתשאר אני צריכה לדאוג לך. אני צריכה לדאוג שתהנה. אתה אומר את זה בצער כבר כי אני לא ממש מספקת לך הנאה גדולה. מוצלחת במיוחד את כבר לא תהיי אתה אומר ביבושת. ולמרות שאת כזו גרועה מצאתי כמה גברים שמוכנים שתעשי עליהם את הרווח שלך. אני לא יודעת אם לנשום בהקלה או בהלה. כך או כך. כל חצי שעה יכנס לקוח תספקי אותו הוא יספק לך את הרווח שאת כל כך זקוקה לו כדי להגיע לאיזון איתי. ואני, בניגוד אליך לא כאן כדי לסבול. אם המערכת יחסים הזו שלנו לא תעבוד בשבילי, אם את לא תעבדי בשבילי, אני פשוט לא אהיה כאן. זה ברור?
כן.
יופי, אז בגלל שבזבזנו כל כך הרבה זמן על הסברים מיותרים אז כל רבע שעה - כך שאת אמורה תוך שלוש שעות להגיע לאיזון אבל אני מכיר איזה בלאי את אז ליתר ביטחון הבאתי רזרבות.
הגבר הראשון נכנס גמר לי בפה ודי מהר יצא מרוצה. אחרי כמה זמן נכנס השני השקיע בלזיין לי את התחת ואז את הגרון גמר ויצא. כמה דקות אחרי נכנס השלישי, זין קטן ולא האיש הכי הגייני אבל לא נורא. איתו כבר עבדתי קשה לכווץ את החור תחת למצוץ חזק וכלום לא עבד. בסוף הוא זרק אותי על הריצפה והתישב לי על הפרצוף. תלקקי טוב טוב. תדחפי את הלשון פנימה. ואני נחנקת ואוכלת את החור תחת השעיר. הוא מאונן במקביל וצובט לי את הפטמה ואת הדגדגן ודוחף אצבעות לכוס שלי כשהוא גומר לי על החזה ומתרומם אני מגלה עוד גבר שמתחיל לדחוף עוד ועוד אצבעות לכוס שלי. הזין הקטן עומד מעלי ומתבונן ולועג. ונרגע ומתחיל להשתין עלי. כשהגבר החמישי נכנס. לקרוא לו גבר זו כבר הגזמה כמו גם מצעד ה"גברים" שנכנסו אחריו. חלק לא יצאו מרוצים כי לא עמדתי בזמנים. היה להם תור לבד כמו מונית ספיישל שהופכת למונית שירות. אתה לא משלם אותו סכום על נסיעה קיבוצית. ולחלק לא מבוטל לקח הרבה יותר זמן להרגיש מסופקים כי כל פעם הם נשארו לצפות כחלק מהזמן לסיפוק שלהם והתגרו מחדש. מלכוד 22 שכזה. עד שכל החורים בערו לי מרוב שימוש מרוב שיפשוף. עד שכמעט נחנקתי טבעתי בשתן גבר מסופק באמת רק אחרי שהכל יוצא לו מהזין. עד שנקרעו לי החורים מכל מה שהם דחפו לי. עד שכבר איבדתי את יכולת ההבחנה בין החורים השונים שלי. ובין החורים לבין מה שאמור להיות אני. עד שכל מה שנשאר זה השפלה וכאב וצריבה. עד שעברתי את סף היאוש. עד שנשברתי והתודעה שלי קרסה על עצמה. עד שהשתרשה בי כל כך עמוק ההבנה שאני חור פעור שהשתן שלי פשוט השתחרר החוצה דרך הסוגרים ששכחו שהם לא חור פעור.
ומה הכי יפה בכל זה?
שזה בכלל לא משנה.
מה אני רוצה.