כי זה מפחיד, זה לא רק הסקס שאת אוהבת אחרת, זה לא רק היד שלו על הגרון שלך שאת רוצה שתהיה שתחזיק שתתהדק.
את רוצה לדעת שהוא יכול לא רק להחזיק אותך מהגרון אלא גם להחזיק את העומק של הדברים, את האמת. את העצב ואת ההומור המופרע. את רוצה להיות מסוגלת להראות לו כאן וכאן אתה רואה, וגם כאן. את רוצה להעביר את האצבעות שלו בתוך כל החריצים שבך. את רוצה שהוא ירצה אותם, את הצלוליט שלך. את כבר לא ילדה. למרות שלפעמים את רוצה, את רוצה שהוא יראה את כל המקומות בהם פגע הזמן, ויגרום לך לשכוח מהם לא לשכוח אלא יצמיד להם פלסטר שיגליד וינשק את הברך המשופשפת ויגיד לך לקום ולהמשיך לרכב על האופניים אחרת לעולם לא תלמדי. לרוץ אחרייך ולצעוק לך אני מחזיק אני מחזיק בעוד הוא משחרר אותך. כשאת מוחזקת ומצחקקת כמו ילדה חופשיה.
זה לא רק הסקס שאת אוהבת אחרת, כזה שפושע בגוף, כזה שמשחק עם הנשמה. זה לא רק שאת מפחדת להראות לו את החיה שמשחרת לך בין הרגליים. את יודעת שזה רק השער לשדים שרצים לך בין הראש ללב.
ואיך את יכולה להראות לו את כל אלה, ואיך את יכולה שלא.
ואת משתוקקת לראות את שלו, יש לו, לא?
את מקווה.
עומקם של הדברים כעומקם של נדבכי האדם.
ואני רוצה ללכת לאיבוד בין מסדרונות ומדרגות שאינן נגמרות לעולם.
