זה דווקא לא בקיצון, בשבילי.
זה הדיוקים הקטנים, יותר. אולי פשוטים יותר, חפים יותר.
אני לא רוצה משהו בחיץ בינינו כהתחלה, אני רוצה להכיר אותך, אני רוצה לגעת בך.
לא בחפיזות ולא עם מטרה מוגדרת שלמענה חותרים. לא, אני רוצה לחפון אותך. להעביר אצבעות מאחורי התנוך ולמשוך מעט ולשחרר. להעביר אצבעות דרך השיער הקצוץ, הזיפים הארוכים מידי או התגלחת הקרובה מידי לעור החשוף.
להעביר אצבע על הגרוגרת שלך ולראות אותך בולע את הלחץ פנימה ומתבונן בי.
אני רוצה לסטור לך בעדינות ולראות את האישונים שלך מתכווצים ומתרחבים כמו בית החזה. זה לא כואב. זה קצת מפתיע. מלחיץ מעט ומרגש מאוד.
אני רוצה לחפון את הביצים שלך ולמשוך אותם מעלה כדי לפנות מקום לאצבע אחת שתעבור הלוך ושוב בחיץ. אני רוצה שתשכב על הצד, הראש שלך בחיקי. רגל אחת כפופה והשניה ישרה. חשוף בפני האצבעות התרות שלי. לתופף עם אצבע על החור שלך ולהרגיש את שאיפת האויר החדה במגע ראשון ואת הנשיפה הבורחת כשכבר אי אפשר להחזיק את האויר בפנים. את הגוף שלך נרגע לתוך המגע ומתכווץ מחדש כל תנועה חדשה של אצבע.
אני רוצה שתנשום נשימות עמוקות ותתמלא בריח שלי. שתשווע להוציא לשון ולטעום ותדע שאינך יכול לבקש דבר.
להעביר אצבעות אוחזות עם רמז לצפורניים על שרירי השכמות שלך. ולהכות בישבנך המופנה כלפי, קלות ואז פחות. תתמלא בתחושה עמומה של לחץ ונוכחות. להעביר יד רחבה על הבטן שלך ולמשוך אותך לשכב על גבך.
להניח יד על עצם בית החזה שלך. ואז את כוס היין שלי, "להחזיק ישר ושלא תשפך"
אטבול אצבע ביין ואשרטט את השפתיים שלך. טיפות סגלגלות יטפטפו מקצוות שפתייך.
"לפתוח, פה גדול, כן.. ככה. ולהחזיק פתוח"
אחדור לך לפה עם אצבע אחת, אלגום מהיין ושוב טבילה ואצבע על הלשון שלך.
ושוב ושוב. אחבוק את צווארך ביד אחת וארגיש כל נשימה, רעד ובליעה ונדבר ככה. בשקט בשקט תספר לי את כל המחשבות שלך. הכמיהות שלך. כמה אתה רוצה שאשחק ואשתמש בך. ומידי פעם אקח לגימה ואשקה אותך באצבע.
אגע בך, בעדינות, ברכות, בפולשנות שלא משאירה לך מקום להסתתר בו.
אפשיט אותך ואתבונן ואקשיב למילים היפות הנחנקות הלא יודעות המגששות שלך.
אראה אותך. אראה לך הכל.
ותגלה לי סוד ועוד בלחישה ברורה ומשתוקקת. לעוד.
