סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

כמיהת הגפרור

מגירה שרופה, דפים חרוכים
ומשפטים כהים מעשן
לפני 6 שנים. 13 בנובמבר 2018 בשעה 16:09

אני חושבת כמה חבל ששמלות וחצאיות הן לא חלק מקוד הלבוש הגברי המקובל.

כי לגמרי הייתי רוצה את החור שלך זמין באין מפריע וללא מחשבה מיותרת. 

 

אל דאגה, תמיד אפשר לשלוח אותך לחייט שיתפור לך למכנסיים רוכסן סתרים, כזה שממוקם אסטרטגית מאחורה.

*

 

יצאנו מבילוי וכבר נהיה מאוחר, הולכים ברגל ומתיישבים על ספסל.

אתה מתכופף להבריש אותו מאבק שלא אתלכלך חלילה. אני עומדת מאחורייך וביד מיומנת פותחת את רוכסן הסתרים שלך. אתה נותר נבוך ועומד בעת שאני מתישבת. ממתין עד שאניח את כף ידי פשוטה מעלה בהזמנה עבורך לשבת לצידי. אתה מתישב עליה ומרגיש איך האצבע שלי חודרת אליך, פנימה.

 

גלאי אמת ורגשות, אצבע בתחת ואתה כולך ערום וחשוף מולי. כל התכווצות מורגשת וגם הדרך שבה התחת שלך נפתח לי על האצבע.. ככל שאתה מתמסר אליי ומשחרר אחיזה.

 

ססמוגרף מדוייק וישיר שלך. התחושות שלך והמחשבות שעולות בך במהלך השיחה בינינו. אליי.

 

אני אוהבת את איך שהתחת שלך מתרפק על האצבע שלי ואת איך שאתה קופץ ומתכווץ כשאני מחליטה לדגדג אותך מבפנים.

 

את העיניים הפעורות שלך נעוצות בי ומתחננות ללא מילים.

בינינו, אתה לא צריך מילים, החור שלך מדבר מספיק בשביל שניכם.

 

 

גבר סנדוויץ​(אחר) - מסכים
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י