אני רעבה.
יש בי צורך לפשק ולדעת שהראש שלך ימצא את מקומו בין רגליי. יש בי רעב וצורך לגמור לך מול הפנים. שוב ושוב ושוב.
להסתכל על הריגוש המתוח שלך וללטף את הזין והביצים שלך לאט לאט ולהתמם כשזה לא עוזר להרגיע את הצורך שלך. ולפשק שוב רגליים כשזה מגביר את שלי ולתת לך שוב לטעום.
אני נזכרת במשהו שכתבתי מזמן, ושהיום הייתי בוחרת חיה אחרת:
"בדרך הביתה פתאום חשבתי שהכוס שלי הוא דג. כלומר לו הכוס שלי היה חיה איזו מן חיה הוא היה. ולמרות שדג זה ממש לא סקסי זה בדיוק מה שחשבתי
הוא צוחק ואומר "למה? כי הוא רטוב?"
"לא"
אהה.. כי הוא מסריח?"
"נו.. לא לא.."
"אז למה?"
"כי כשאני חרמנית ככה, אז הוא נפער ומתכווץ על עצמו שוב ושוב ושוב בלי שום מודעות או כוונה, כאילו הוא דג שעושה גלו גלו גלו גלו" אני עוצרת להדגים "ולא יכול להפסיק, אתה יודע נו.. נושם כזה"
"נו זה לא מה שאמרתי.. בגלל שהוא רטוב.."
אתה כבר יודע אבל שזה לא דג, זו בכלל מפלצת.
* האנגלים ידעו מה הם עושים כשבחרו באותה המילה לומר: לפשק וארוחת שחיתות
