ללמוד לראות אחרת

להכין את עצמך עבור אדונך...
אני לא מתכוונת על הכנה פיזית
היא ברורה.
אלא להכין את עצמך נפשית.
להיות תמיד במקום הנכון רגשית ונפשית
לרגליו.
לשבור את החסמים שנטמעו בך עם השנים
להביט אחרת על העולם.
ללמוד מחדש לדבר.
ללמוד מחדש להאזין.
לפעמים כוחו של הרגל מחזיר אותי להתנהגויות ישנות
אך בניגוד למחשב שאותו ניתן לפרמט למחוק ולהתחיל מחדש,
נפש האדם הרבה יותר מורכבת,
והטמעת הרגלים חדשים אינה קלה,
זאת על אף שהם נידמים מוכרים,
כאילו תמיד היו שם ונשתכחו.
ואני שומעת כעת את קולו החם מהדהד בראשי
"ברור שהם שם, הם תמיד היו שם, את רק צריך לגלות אותם מחדש."

דברים שהיו עבורי הרים רק לפני ימים ספורים נראים בעיני כעכברים.
ואדוני צחק.
"את תראי שצדקתי כלבונת" אמר ולא יסף.
יש לו צחוק חם, מחבק, וחוש הומור חד שפועל עלי כקסם.
זכורה לי שיחה מלפני ימים אחדים, שממש קוממה אותי.
לא הבנתי אותו, איך הוא יכול להיות כל כך בטוח בעצמו.
ולי לא נותר היום, אלא לחזור אליו כשזנבי בין רגלי
ולאמר
"צדקת אדוני"

עד היום זכיתי רק לראות הצצות קטנות דרך עיניים לא שלי לעולם אחר,

עולם החי נושם ובועט במקביל לעולם הזה.

לפני זמן קצר קבלתי את האפשרות ללמוד, לחיות, לנשום מחדש,

את האפשרות לחדור אל מבעד למסך.

לעבור לעולם

שבו שוב לא ארגיש כמו דג מחוץ למים.

לעולם שבו אהיה מה שתמיד תמיד הייתי בתוכי

כלבת אלפא לשימושו לשרותו ולעינוגו של אדוני

להיות שלו לרצונו.