לפני 16 שנים. 17 בינואר 2008 בשעה 9:49
קמט דאגה הסתמן לו על מצחי, ובקע דרך קולי.
"מה מטריד אותך כלבונת"?
קשה לי להפוך את התחושות למילים אדוני
קשה לי להסביר מה טורד את מנוחתי.
לפעמים יש נקודות שפשוט מסרבות להתחבר,
ופחדים ישנים נושנים
מרימים ראש ומצייצים.
"כלבונת", אתה מאמץ אליך אותי,
וקולך מחמם את ליבי.
"השאירי את כל דאגותייך לי"