בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

קצת שונה

קצת שונה מכל השאר כאן.
לפני 9 שנים. 2 באוקטובר 2015 בשעה 18:58

היא הייתה מיוחדת והזכירה לי את החברה הראשונה שלי, השקטה, היפה והעדינה, רק מבחוץ כמובן.

היה לה את אותו יופי כמעט, בהחלט את אותו גוף, אותן עיניים ותחת שהזכיר לי אותה מיד,

כמו להריח בושם של אישה שלא הרחת 15 שנה, ריח שזורק אותך מיד לתקופה ההיא.

 

מיוחדת, גוף מדהים ותחת אלוהי - אבל אסורה. החברה של האישה שלי. אסור לגעת, אסור ללטף, גם לא לחבק ובטח ובטח שלא להצליף, קצת קשה לחיות ככה, בידיעה שכל רגע (בטעות או שלא) היד שלך תנחת על התחת שלה, שבכל רגע ייתכן והשמלה תתרומם מעט ותחילת הישבנים יציצו, ספק התכוונה לכך וספק לא, במצב כזה באופן רגיל כמובן שהשולט שבי היה יורד על הברכיים ודוחף את הפנים שלו עמוק עמוק, לחוש ולטעום את פי הטבעת, (אותו חור שאליו אחדור בדרך כלל ללא הפסקה וללא רחמים) לטעום, ללקק וללטף, ללקק עוד ולהרגיש את כל החור הצר והקטנטן הזה מתרחב ומתרחב, מחכה לרגע שהיא ואני חיכינו לו.......

כל זה קורה ב 15 שניות, מהרגע שנכנסת לביתי ועד הרגע שאני מביט ונשבה בחיוך שלה.

 

נשיקה על הלחי, מבט, ועוד מבט, ועוד מבט, מבט אחרון וחיוך

יוצאים לקניות ביחד, שלושתינו, היא איתי מקדימה, האישה מאחור, הרגליים נפתחות והיא צוחקת, השמלה עולה למעלה והיא מורידה אותה 

 

"אם אתה רוצה, למה אתה לא לוקח?" - ככה באמצע הקניות היא שואלת

ספק שואלת על הבשר שראיתי, ספק על עצמה.

"למה אני לא לוקח?" - שאלה טובה . 

 

חוזרים לבית, האישה נזכרת שהיא שכחה, יורדת שוב לרכב.

מבט אחד ביננו והיא מבינה, התחתון יורד, בלי לדבר.

אני מסובב אותה, מצמיד לקיר, שולף אותו, נצמד

מרגיש אותה רטובה, מאגרף את כל השיער ליד שלי, מרים את השיער, מצרפת את אמצע העורף החלק והלבן המדהים שלה, הריח שלה לא משאיר לי ברירות.

"כל כך רוצה" היא אומרת

שהיא אומרת את זה ברור לי שאני לא ימלא אותה באמת, אני גורר אותה עם השיער מהסלון למטבח, דלת המקפיא נפתחת, הבקבוק חצי ליטר הקפוא יוצא, אני מביט בעינייה, מסובב בחוזקה ומכופף, היא מרגישה איך החור הצר נפתח בצורה כמעט דמיונית, כל החום והקור שיש בעולם זורמים מגופה ובמיוחד מפי הטבעת, היא מסובבת את ראשה ומחייכת, כאילו מתגרה, אני דוחף עוד, היא מחייכת, דוחף עוד, היא מחייכת לרגע ומיד פניה משתנות, אני מביט ושולף, במכה אחת, את הבקבוק.

 

באותה שניה הדלת נפתחת,

היד מניחה לשיער, השמלה נופלת בחזרה, הבקבוק מונח על השיש,כאילו כלום

 

ורק התחתון השחור הקטנטן מבצבץ, צמוד לקיר, מין עדות למגע החצי אלים חצי אלוהי שהיא חוותה לפני פחות מכמה שניות......

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י