כמה התרחשויות בשבוע האחרון..כמו כביסה שנערמת על הספה אחת על השניה אחרי הייבוש ואף אחד לא לוקח יוזמה ומתחיל לקפל ולסדר יפה בארון, רק שלא כמו בכביסה שכמה שלא נעים לי אני מפילה בסוף על העוזרת, במקרה הזה אין מי שיעזור, כאן אני יכולה לגייס רק את עצמי למשימה..ואין לי כוח להרים את עצמי ולאסוף את כל הפרטים והארועים ולהעביר אותם לכתב.
מדי פעם נזכרת באיזה קטע מדליק/מוזר/מפתיע/מעצבן שקרה בימים האחרונים ושלא הספקתי להעביר לכתב, ממש כמו בכביסה הנערמת, שמזכירה לי רגעים..אולי שם נמצא זוג התחתונים (לא סובלת את השימוש במילה "תחתון" מזכיר לי עולם תחתון) האהוב עלי.. מחפשת אותם בתוך הערימה ונזכרת שדחפתי אותם לאיזו מגירה נסתרת כבר לפני שבועיים..שרק אזכר איפה כשאצטרך אותם בשלף..ומאז..מה קרה מאז?.. צריכה כמה דקות לעצמי (מצרך נדיר בימים האחרונים) להתרענן ולהזכר ברגעים שעברו..כמו לחבר גרב לגרב, הכל מבולבל כל כך..משהו טוב שקרה ואז עוד יותר טוב ועוד יותר, ואז משהו מעצבן אחד ואחריו כמה מעצבנים בשרשרת ואחד שממש שיבש את כל התוכניות..אחח..מסתבר שהרבה מים עברו בו בקנקן.
לפעמים זה מרגיש לי מטופש כל הקטע הזה שבגללו אני רוצה פתאום להנציח כל דבר, מזכירה לעצמי את האנשים שאני תמיד צוחקת עליהם בליבי, אלו שמסתובבים כל הזמן עם מצלמה ביד (היום זה כבר בפלאפון) ואם הם לא צילמו את הטיול/יומולדת/קפיצה למים אז אף אחד לא יאמין להם שהם היו שם, אפילו לא הם לעצמם.
אולי אני אוותר..באמת הכל כבר ישן..ונראה לי שרק אסתבך עם כל הדקויות כשאתחיל לכתוב, אני לא מאלו שמסוגלים לכתוב כי צריך, אני כותבת כי מרגיש לי לכתוב..ואז המילים פשוט יורדות מהנשמה אל המקלדת או הדף, בלי מסננת..כמעט.
ועכשיו זה לא לגמרי ככה, מרגישה את זה, עובדה שלוקח לי כבר שעה..מוחקת כותבת מוחקת והולכת..לשתות, לענות לטלפון, לעשות פיפי,
להוריד את האורז מהגז, לחמם את התנור, לתת לנסיכה הקטנה אקמולי (כבר שלושה ימים עם חום גבוהר) לבקש מהנסיך הקטן שיסגור את הטלויזיה כי זה מוציא אותי מהריכוז, ושיפסיק כבר להציק לקטנה כי היא באמת חולה ומסכנה נורא..
וגם אני..צריכה קצת זמן ושקט לעצמי, כי באמת זקוקה לכמה נשימות בלי הפרעה, והאינטיליגנט..עובד בקצב מטורף בזמן האחרון עד שאנחנו כמעט לא מדברים באותה שפה..לפחות לא כשאנחנו לבד ביחד..איך אומר השיר של גלרון.."עד שיתפזר הערפל בינינו"
ובינתיים אני רואה שהשמש שוב יצאה, גם הכביסה שתליתי אתמול התייבשה על החבל וצריך להוריד..הפעם נראה לי שכדאי לקפל ממש בזמן ההורדה כדי שלא תיהיה ערמה חדשה בסלון, גם ככה התחתונים שאני אוהבת נמצאים במגירה הסודית מלפני שבועיים,
נראה לי שהלילה אני אלבש אותם..
לפני 18 שנים. יום שישי, 8 בפברואר 2008 בשעה 9:38