באופן קבוע וחד פעמי

פורים תמיד היה אחד החגים האהובים עלי ביותר ותמיד רציתי שיימשך מספיק כדי שאוכל להחליף כמה שיותר תחפושות, בהמשך גיליתי את התיאטרון ושאפשר להחליף אלפי תחפושות בלי לחכות שמישהו יכריז על תחילתו של חג, ועוד יותר קדימה הבנתי שתחפושות הולכות מצוין גם לפני, אחרי ותוך כדי סקס איכותי.

בכיתה ב' או ג' התחפשתי למלכת אסתר, זוכרת שהכנתי לי שרביט מלכות מענף עבה של עץ ועשרות עטיפות של קרמבו שאספתי במשך חודשים, זה היה שרביט מדהים במיוחד ואני הייתי מלכה יפה תמימה ומאושרת, אין ספק שאז האמנתי שאסתר היא מלכה אמיתית וושתי לעומתה הייתה המלכה הרעה, זו שהמלך ציווה להשליך מהארמון ומה ידעתי אז על עוצמה נשית ונשיות בכלל, כאמור הייתי ילדה.

שלשום התחלתי לקרוא שוב את המגילה כאשה, ממקום אחר ומסוקרן, כקוראת ספר היסטוריה עתיק בשפה שאינה יומיומית ומו?כ?רת או איך אומרים אנשי הדת כשהכתוב אינו מסתדר עם הפירוש? 70 פנים לה לתורה.

ועכשיו עם תום הקריאה מבינה את הכוח העצום של זו הראשונה שגורשה מן הארמון ונלקחה ממנה מלכותה רק בגלל היותה אישה אמיתית ודעתנית, כיאה למלכה.
על פי הכתוב ואני מצטטת " גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשוורוש; ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרבס שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשוורוש; להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות להראות העמים והשרים את-יפיה כי-טובת מראה היא; ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויקצוף המלך מאד וחמתו בערה בו:" (א' פסוקים ט'-יג')

תארו לעצמכם את המצב כפי שהוא מובן מן הכתוב מבלי לסבך, ושתי ערכה משתה לנשים בממלכה בזמן שהמלך עשה משתה באגף הגברים, באמצע המשתה מגיעים 7 משרתים של המלך ומבקשים ממנה על פי דרישת המלך לעזוב את המשתה כדי להגיע בכתר המלכות ולהציג את עצמה לראווה בפני כל הגברים הנמצאים במשתה, אין ספק שכאישה אמיתית המודעת למצבם של גברים ששותים לשוכרה במשך 7 ימים רצופים הסירוב שלה נראה הגיוני לחלוטין.

תדמיינו חבורה של גברים מסטולים למוות ובראשם המלך שרוצה להשוויץ באשתו היפה, הרי ברור שהיא הבינה שהאיש שיכור ושברגע שהיא תגיע היא רק תשפיל את עצמה ואת מעמדה כמלכה ועל כן סירבה, באחת הגרסאות לפירוש המגילה נאמר שוושתי התבקשה להגיע בכתר מלכות בלבד ללא כל בגד לגופה מה שנשמע לי די הגיוני נוכח הכתוב והשתוי, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין מה היה קורה לו הייתה מגיעה כפי שהתבקשה, וכשהיה המלך מתפקח אחרי חוויה שכזו היה מתבייש בה ומאשים אותה על התנהגותה הזולה ואז הרי היה מגרש אותה מן הארמון, רק שבמקרה כזה הייתה נותרת לא רק חסרת כתר המלוכה כי אם גם נטולת כבוד עצמי ועל כך אני בהחלט רואה בה מלכה אמיתית ואינטיליגנטית שאינה מוכנה לבזות את עצמה גם במחיר המרת פיו של המלך.

אכן, לאסתר יש מקום חשוב מאוד במגילה, למרות שבהתחלה התנהגה בדרך פסיבית לחלוטין:

"ותלקח אסתר אל בית המלך אל-יד הגר שומר הנשים" (ב' פסוק ט')
" לא-הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי ציוה עליה אשר לא-תגיד" (ב' פס' י')
"לא ביקשה דבר כי אם את-אשר יאמר הגי סריס-המלך שומר הנשים ותהיי אסתר נושאת חן בעיני כל-ראיה" (ב' פס' טו')

אך בהמשך, כשהבינה שגורלו של העם היהודי מונח בידיה ושלא תוכל להציל את עצמה בלבד כיוון שההשגחה העליונה שבגללה הגיעה למקום בו היא נמצאת הייתה לצורך כך שכאשר תבוא צרה על היהודים היא תעמוד לעזרתם בכוח מלכותה, קיבלה על עצמה עוצמה נשית אמיתית והחליטה לעשות מעשה אמיץ ולבוא אל המלך למרות שלא הוזמנה על ידו ולהחשף ביהדותה "אבוא אל המלך אשר לא-כדת וכאשר אבדתי אבדתי:" (ב' פס' יז')

מכאן השתלשלות האירועים ידועה, המלך שהתרגש ממראה היפה של מלכתו אותה לא ראה במשך 30 יום והרגיש שהוא אוהב ומתרגש ממנה, הציע עד חצי המלכות והיא בתמורה בקשה רק כי יגיע למשתה שהיא עורכת,
יש אומרים שהיא נלחצה פתאום והעדיפה לדבר איתו כשמצב רוחו יהיה טוב מיין, יש אומרים שתכננה טוב טוב את המהלכים מראש, יש גם פירושים האומרים שהסיבה שהזמינה גם את המן למשתה הייתה כדי לגרום למלך לקנא, כדי שירצה למלא את משאלתה להציל את היהודים.

לכאן ולכאן אין ספק שגילתה אומץ רב, אולי זו הסיבה שבגללה "מדונה" כשלקחה על עצמה את היהדות בחרה דווקא בשם אסתר, אסתר שהתחילה את דרכה כהדסה בת השכן התמימה והטובה פיתתה בסופו של דבר את המלך בכוח המיניות שלה למען העם היהודי.

ובכל זאת בואו לא נשכח את וושתי ששנים ארוכות מדי הייתה מבחינתי סמל למלכה הרעה, איך שלא נסתכל עליה נמצא שהייתה מהראשונות שפעלו בזכות אישיותן המיוחדת למען המהפכה הנשית מבלי לכנות אותה בשמות או להקים קהילה, היא פעלה בדרך זו כי כך הרגישה והאמינה ובגלל אותן הסיבות גם גורשה מן הממלכה, למרות שיש המפרשים שהוצאה להורג אין אף ציטוט במגילה שמוכיח כי כך היה.

מעכשיו לא אראה עוד בוושתי דמות שולית אלא אשה חכמה (ויפה) שבדרכה שלה עזרה מבלי שידעה בכלל להצלתו של העם היהודי,

וכשולטת, אין ספק שכשאני מתארת לעצמי מישהי שיכולה לשלוט בצורה מושלמת אני יכולה לצייר לפני את דמותה של האישה והמגילה.

עד כאן,

בעיניים פקוחות
שושן הבירה