הדרך אל הבית היא מהמרגיעות והנעימות שיכולתי לבקש,
לא לחינם בחרנו לגור על ההר בתוך הירוק ירוק המדהים הזה,
הדרך במעלה ההר עם אוסף השקדיות והפריחה הלבנה,
הפרות החופשיות בכל מקום, הכבשים במרעה והסוסים בכל פינה עושים לי נעים בלב גם ברגעים לא קלים.
לקראת ה- 60 למדינה תהיתי גם אני מה תהיה בחירתי לשיר של המדינה והיו כל כך הרבה על הפרק,
מאוהבת בשפה העברית עד עמקי נשמתי, כל יום משנה את דעתי מחדש,
האינטיליגנט די נחוש בדעתו "עטור מצחך" היא הבחירה המושלמת שלו לשיר של כל הזמנים, תמיד היה תמיד יהיה.
עכשיו גם אני צריכה אחד משלי והבחירה קשה, אני עדיין מטלטלת בין כל כך הרבה מילים ולחנים שאני אוהבת.
שיר של כל הזמנים מבחינתי צריך להיות כזה ארצישראלי ותמים ונעים ושעושה חם בלב ובנשמה ויש המון שמתאימים להגדרה,
ואז נזכרתי.. בשיר הזה שמזכיר לי את הדרך הירוקה ואת הבית הפתוח את האהבה לפריחה ואת הסיפוק האדיר והגאווה מהבית הקטן והמתוק שתמיד מצליח להכיל באהבה גדולה את כל המשפחה והחברים שלנו שגם הם כבר משפחה.
כבר הרבה זמן שאני רוצה לרשום את המילים על קלף ולתלות אותו בכניסה בתור "ברכת הבית" אולי עכשיו הגיע הזמן.
"במדרון מעל הואדי
עץ השקדייה פורח
באוויר ניחוח הדסים
זה הזמן לפני הקיץ
שערי הלב פותח
ותמיד ברוכים הנכנסים
בימים אשר כאלה
מחכים עד בוא הליל
מחכים לצעדים קרבים
לא סוגרים את הבריח
לא עוצמים את העיניים
בימים כאלה מקשיבים
מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש יכנס בדלת
חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר"
יש עוד שני בתים מקסימים לשיר הנפלא הזה של יהורם טהרלב שנקרא "צל ומי באר"
הלחן הנפלא לא פחות הוא של לוי שער.
***** חובבי הנוסטלגיה יכולים למצוא ביוטיוב את השיר, בכיכובם הנפלא של הדודאים ******
לפני 18 שנים. יום שני, 7 באפריל 2008 בשעה 7:00