אני, והחיים המעניינים שלי

2 דברים אבסולוטיים צריך בשביל שמערכת יחסים תוכל להתקיים לנצח: למצוא חן אחד בעיני השני, וערכים.

לגבי למצוא חן אחד בעיני השני, זה קל יותר להבין. צריך שתהיה משיכה, פיזית ו/או לא. זה פשוט צריך להיות שם, בצורה הכי פשוטה ובסיסית של זה. אני לא ארחיב כי יש לי הרגשה שמתעסקים בנושא הזה במילא יותר מדי.

ערכים לעומת זאת, דורש הרחבה:
בחורה שומרת שבת לא תוכל להיות לנצח עם בחור אוכל חזיר, בחור שרוצה משפחה גדולה לא יכול לחיות עם מישהי שרוצה ילד אחד, בחור שמאמין במערכות יחסים פתוחות לא יוכל להיות עם מישהי מונוגמית ובחורה שצריכה הרבה ספייס לא יכולה להיות עם מישהו שרוצה כל הזמן להיות ביחד.
שני בני הזוג צריכים שתהיה להם אותה השקפה על החיים. זה כולל את ה"אני מאמין", את חלוקת התפקידים בקשר ואת היחס שכל אחד מצפה לתת ולקבל, וכל זה נגזר ממה שכל אחד מאמין בו, או הערכים שלו.

כל השאר זה תקשורת

כשבני זוג שמוצאים חן אחד בעיני השני ורואים את העולם אותו הדבר נפרדים, זה בגלל חוסר תקשורת. ואז המחשבות גם מתחילות: הוא אמר ככה, ומה היא רוצה היא בכלל כל הזמן עושה את הדברים האלו וכו' וכו' - תלונות של אנשים שנפרדים.
ועל פרידה כזו, קשה להתגבר.

אם הפרידה הייתה בגלל דבר אמיתי, כלומר ערך, כלומר, אני לא יכול/ה לתת לו את מה שהוא באמת צריך (או להפך), זה הרבה יותר קל.
אם נפרדת ממישהו כי את לא מוכנה לשמור שבת, כי את לא מאמינה בזה, על מה תחשבי כשתתגעגעי ויכאב לך נורא? את תחשבי: אני כל כך רוצה אותו, אבל זה לא יכול לעבוד.
וזה לעומת: אני כל כך רוצה אותו, למה הוא חייב להיות כל כך (השלם את החסר)? הייתי צריכה להיות יותר (השלם את החסר). וכו'. וזה - הרבה יותר קשה.

אל תבינו אותי לא נכון, פרידות זה קשה וכואב. אבל כשזה נכון, קל יותר להתמודד. כשזה לא - זה נורא ואיום.

אז מה זה תקשורת?

מכירים את ההרגשה הזאת שמשהו מציק ואחרי כמה זמן זה מציק יותר, ואז זה יוצא בעקיצות, או מתפוצץ בריב, או יוצא בכעס על משהו אחר? מזה צריך להימנע.

נשמע מסובך? את/ה בדרך הלא נכונה.

הדבר הכי חשוב להבין זה שכל מה שמרגישים מרגיש זה בסדר ולגיטימי, וכל דבר שמשתפים מסבירים לצד השני: האם זה נגדו או לא, האם זה טענה כלפיו או לא, מה ההשלכות של זה, אם יש, ומה התחזית לגבי זה, אם יש.

הייתה לי חברה (ונילית) שאמרה לי על משהו "למה אתה מגיב ככה? זה סתם האגו שלך". נשמע מוכר? זה לא סתם האגו שלי, אמרתי לה. כי זה לא "סתם", זה האגו שלו, והוא חלק ממני, והוא דורש כבוד והתיחסות. כמו כל תכונה אחרת, חיובית או שלילית, בעיניך או בעיניה.

להתנהג בצורה כזו זה הרגל כמו כל דבר אחר, וצריך לרכוש את ההרגל הזה בדיוק כמו שרכשת את צורת התקשורת הנוכחית שלך. ההבדל הוא שהתוצאה היא הרבה יותר חיובית.

כל מה שכתוב כאן מתיחס ליחיסים וניליים, אבל מאחר שאנחנו באתר של יחסי שליטה, אז כמה מילים על זה:
ביחסי שליטה עניין הערכים לדעתי דורש תשומת לב מיוחדת. ההשקפה על החיים, כמו חלוקת התפקידים בין בני הזוג והיחס שהם מצפים לתת ולקבל, כולל הרבה יותר ניואנסים לא "שגרתיים", שלא שכיחים במערכות יחסים רגילות ואי אפשר להניח אותם מראש. אם הערכים שלכם תואמים ונפרדתם, אז כן, זה בגלל חוסר תקשורת.