וזו התוכנית, בקווים כלליים
וזו התוכנית, בקווים כלליים
כשאתה שיכור
או חרמן.
Yup; those who can't do - give advice.
אני יכול לראות בדיוק איזה גוף יש לך מבעד לבגדים שאת לובשת.
כן, את. אל תיראי כל כך מופתעת. ראיתי אותך שולחת מבט שם למטה, כשהסתכלתי הצידה. ואז הסתכלתי שוב הצידה, רק כדי לבחון מה תעשי.
וגם הצחוק שלך: הוא כל כך מתוק. בא לי לשמוע אותו שוב.
אבל האמת? הכי הייתי רוצה לשים יד אחת על הצוואר שלך, ואת היד השניה לשלוח בין רגליך, עמוק - סליחה, גבוה למעלה כמעט עד הגב, ולהוריד ממך את המכנסיים והתחתונים בבת אחת.
ואז, לאט לאט, לפשק את רגליך, ולראות אותך - לראות אותו - פתוח לרווחה, משתוקק אלי שאעשה בו שמות.
ואני מגלגל את הדברים הנפלאים האלה בראש, ובמבט רציני ומלא ריכוז מזויף שואל אותך:
"אז איזה עוד קורסים עשית בצבא?"
ראיון עבודה לבחורה שהיא חצי מגילי. צריך להיות חוק נגד זה.
- על גווניהם וסוגותיהם השונים, מקום מיוחד בגיהינום שמור לאנשים שאשכרה כותבים לך "אתה מוזמן לקרוא את ספרי בנושא".
זהו, עכשיו זה רשמי: החײם שלי הם בדיחה גסה של ילד בן 13.
אני.
מסיבת צהריים בשלוותה בנמל עם כל היפים והיפות של תל אביב. אירוע סחי למחצה, עם כמה היפסטרים, גברים מתנועעים בעצלתיים במצב ציד, והרבה יפים ויפות שיושבים על הבר עם בירה ושניצלונים.
ובתוך כל ההמולה הזו, אחת הברמניות עונדת לצווארה קולר מעור עם אבזם מתכת. אבזם בודד, שמתחנן שיקשרו אליו רצועה.
ואני מרגיש כאילו מישהו שרק במשרוקית כלבים, ורק אני שומע.
איך זה יכול להיות שבתל אביב אין חנות צעצועי מין שפתוחה 24/7? מה זה פה, ימי הביניים?
גבר גבר - אמנם אנחנו בפיקאפ בר (מרגש, אני יודע), אבל תרד מהשולחן. אתה היחיד פה שרוקד ואתה מביך את כולם.
חברים - באיזה שלב אתם עם הפרסומת "בוקר טוב" של בזק עם עומר אדם? ההלם? הזעם? ההכחשה? ההשלמה?
שמישהו יעיף לי סטירה לפני שאני אשכרה מתחיל לחבב את זה