צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נמשך פנימה

לפעמים אפילו אני לא מאמין מה עובר לי בראש
לפני 5 שנים. 25 בדצמבר 2018 בשעה 23:05

אני יכול לראות בדיוק איזה גוף יש לך מבעד לבגדים שאת לובשת.

כן, את. אל תיראי כל כך מופתעת. ראיתי אותך שולחת מבט שם למטה, כשהסתכלתי הצידה. ואז הסתכלתי שוב הצידה, רק כדי לבחון מה תעשי.

וגם הצחוק שלך: הוא כל כך מתוק. בא לי לשמוע אותו שוב.

אבל האמת? הכי הייתי רוצה לשים יד אחת על הצוואר שלך, ואת היד השניה לשלוח בין רגליך, עמוק - סליחה, גבוה למעלה  כמעט עד הגב, ולהוריד ממך את המכנסיים והתחתונים בבת אחת.

ואז, לאט לאט, לפשק את רגליך, ולראות אותך - לראות אותו - פתוח לרווחה, משתוקק אלי שאעשה בו שמות.

ואני מגלגל את הדברים הנפלאים האלה בראש, ובמבט רציני ומלא ריכוז מזויף שואל אותך:

"אז איזה עוד קורסים עשית בצבא?"

 

ראיון עבודה לבחורה שהיא חצי מגילי. צריך להיות חוק נגד זה.

מי אני באמת - המממ... יש...
למעשים. לא למחשבות כמובן...

ובאותה נשימה אגיד - כמעט בכל מקום שעבדתי בו, נדלקתי על מישהו שהיה בדרג גבוה ממני... ;)
לפני 5 שנים
rumblefish​(שולט) - כל בחורה צעירה ומושכת וראיינתי עוררה בי את המחשבות הללו. אף אחת מהן לא ידעה ולא הרגישה. מקצועיות לפעמים פירושה להיות שחקן טוב.
יש משהו בגילאים האלה, בהפרש הגילאים הזה, שפשוט עושה לי את זה.
וכן, מבין אותך. כח וסמכות הם דבר מחרמן.
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י