אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אין דבר יותר קבוע מסידור זמני

נסיונות כתיבה ראשונים.

עדיין בשלב ה 1/2/3 נסיון. מאה ימי חסד ראשונים נשמע לי קצת מוגזם לבקש - אז אולי שעתיים?
לפני 16 שנים. 7 בפברואר 2008 בשעה 7:55

נזכרתי במבחן הקודם - כשעוד היו קורים דברים - "הוא" מנמנם על הספה . אני על הרצפה לידו, מלקקת לו את הרגלים , כל אצבע בנפרד, בתשומת לב יתרה ( גם כשהוא ישן הוא מרגיש אם אני מחפפת. תכונת אדונים כזאת כנראה ) . מולי פתוח הספר ואני משננת שמות של עצמות.

אפשר לרשום "פטנטים" על שיטות לימוד?

לפני 16 שנים. 3 בפברואר 2008 בשעה 21:30

ללמוד על המבנה האנטומי, פיזיולוגי והתיפקודי של התחת - או פשוט להזדיין שם עד זמן קריעת שמע... ואגב, זה לא כמו אופנים , או שחיה - כן שוכחים. זיונים בתחת זה משהו שצריך לעשות לו תחזוקה . אחרת הוא מתקלקל...

בין העונים נכונה יוגרל כבר משהו... עוד לא הוחלט מה.

לפני 16 שנים. 2 בפברואר 2008 בשעה 23:19

יש כאן איזון עדין כזה בין הצורך למכור ורמת החשיפה. סוג של פוקר. אף פעם לא הייתי חזקה בפוקר.
גם בהמתנה, סבלנות, שאר רוח ושאר ירקות אני לא בדיוק בשורה הראשונה של מצטייני הדיקאן.

אז איך מצאתי את עצמי בצד שבו ממתינים בסבלנות ? סופגים בהשלמה? נחשפים במקסימום , אבל רק בהינתן האות ורק בפניו?

אז זהו - שאולי נעבור כאן לסקס בחרוזים. רומנטיקה דה לה שמאטה . אולי זה יקצר את זמן ההמתנה?

לפני 16 שנים. 1 בפברואר 2008 בשעה 9:13

תפסיקי עם זה !

לפני 16 שנים. 30 בינואר 2008 בשעה 21:29

מחפשת שטן - לצורך עיסקה כדאית. וזאת העיסקה :

חלקים מנישמתי ( קצת משומשת, בלויה בקצוות, אבל עדיין במצב נסיעה ) תמורת הצלחה במבחן עוד שבוע.

פניות - בצינורות המקובלים .

לפני 16 שנים. 29 בינואר 2008 בשעה 21:50

ואם זה לא הוציא אותך מהצלילה - אז נגמרו כל הפטנטים שלי....... אני מכריזה בזאת על כניעה .

לפני 16 שנים. 29 בינואר 2008 בשעה 13:29

והיום בפינתנו - אנא פנתה הנשלטות?

הרגשה משונה, לעבור מתחושת נשלטות מוחלטת, לקרעים קרעים של תחושה לא ברורה. הנשלטות כבר לאתמיד שם . ולפעמים היא כן שם......

זה די מוזר האמת, לספור כל הצלפה , עם התחת מונף , ובמקביל, בראש, איזה קול קטן ומרושע שלוחש : תגידי, את נורמלית? מה זה הדבר הזה? על מה אנחנו מדברים כאן? זה כולה העדפה מינית הענין הזה. מה עובר עליך..... בשביל לגמור את צריכה תחת של זברה ? בלי פסים כבר לא נאה לך?

יש לי הרגשה שזו שוב איזה בדיחה לא מוצלחת של הנפש - מעין " ראית כי טוב? יופי. כי עכשיו אין יותר. תסתדרי...."


לפני 16 שנים. 29 בינואר 2008 בשעה 5:45

תודה למגיבים הראשונים בחיי........

אם הייתי קצת פחות מאותגרת טכנולוגית הייתי משיבה לכם אישית - רק שלוקח לי קצת זמן פענוח איך עושים את זה.. .

לפני 16 שנים. 28 בינואר 2008 בשעה 23:25

זה נטל אחריות לא קטן - הפרסום הראשון.

אז נחכה קצת.... עוד כמה ימים. אולי המזג אויר האירופי הגשום והנפלא הזה, ,יביא את הגאולה לכל הדברים שיש לכתוב. ולהגיד.
(ואם לא גאולה למחשבות , אולי לפחות ישועה קצרת טווח אך נחוצה למי התהום?.. )

אולי תגיע עם הרוח גם איזה תובנה חדשה, או שתיים ,חוץ מאלה שכבר טחנו עד דק. אתה ואני. במסגרת העבר המפואר.....