לפני 16 שנים. 2 בפברואר 2008 בשעה 23:19
יש כאן איזון עדין כזה בין הצורך למכור ורמת החשיפה. סוג של פוקר. אף פעם לא הייתי חזקה בפוקר.
גם בהמתנה, סבלנות, שאר רוח ושאר ירקות אני לא בדיוק בשורה הראשונה של מצטייני הדיקאן.
אז איך מצאתי את עצמי בצד שבו ממתינים בסבלנות ? סופגים בהשלמה? נחשפים במקסימום , אבל רק בהינתן האות ורק בפניו?
אז זהו - שאולי נעבור כאן לסקס בחרוזים. רומנטיקה דה לה שמאטה . אולי זה יקצר את זמן ההמתנה?
