לפני 16 שנים. 16 במרץ 2008 בשעה 7:02
יום ראשון - לא משהו היום הזה.
ואל תבלבלו לי עם יופיין של ההתחלות, ההבטחות הגדולות שעוד צפויות , עם השמש שזורחת והציפורים וכל אלה.
ביום ראשון יש לי עננים נפשיים . קדרות קיומית ,ודכדוך מסדר גודל בינוני. שמש בשבת זה הגיוני, נעים ומשרת את המטרה שלשמה התכנסנו כולנו... ( להנות. ) שמש ביום ראשון ? ברור שמדובר בחמסין מהסוג המגעיל.
כשעוד הייתי במעמדי הראוי , בצד הסופג - לפחות היו כמה ימים לספור עד אמצע השבוע. היה איזה סדר בדברים. עד הפגישה שבה כמה איבחות שוט מכוונת היטב היו מוציאות ממני את כל המירמור הזה, אמנם לא תמיד זה היה מחזה כל כך נאה, עם הדמעות והנזלת והכל, אבל לפחות זה היה משאיר אותי קצת יותר נקיה מבפנים. (לכמה שעות. בואו לא נגזים. כמה שעות זה גם יפה בשביל ממורמרים מקצועיים כמוני ) אבל עכשיו מה?
