לפני 18 שנים. יום חמישי, 26 ביוני 2008 בשעה 4:58
אף פעם לא הבנתי את הקטע של הגאג.
כי הרי כל השיחות הכי מוצלחות, מצחיקות, עמוקות, מענינות כיפיות מתנהלות לפני / בזמן / אחרי. אז למה דווקא בזמן הכי מוצלח לשיחה לסתום את הפה ?
תמיד אפשר כמובן לקבוע שמנהלים את האירוע בשתיקה - ואז, הרבה יותר קשה לשתוק עם פה משוחרר. תמיד יש משהו שעומד להתפלק משם - וזה רק משפר את ה"פוקר" הזה שמתנהל בין השולט הכל יכול ושפחתו הכנועה. ( ממש ... )
רק מה, אין מה להגיד, גאג, ביחוד האדומים האלה - זה אלמנט עיצובי יפה .