בניגוד לדעה הרוות , גם לגיל מתקדם יש יתרונות.
היתרונות: אם נתחיל במובן מאליו, אז למרות שעכשיו החופש הגדול, וחלק גדול מתושבי המדינה הפכו לחברת הפעלות , ועסוקים בהליכה לאן שהוא שאין להם חשק ללכת לשם רק כי הילדים רוצים, או בהגררות חזרה מאותו מקום בדיוק. בהאכלה של להקת ברקודות חמודות , שמתעוררות השכם בשתיים אחרי הצהרים ... אבל אני, ולמרות שעכשיו קיץ והים מלא מדוזות והבריכה מלאה כלור -------- לא אכפת לי!!!!!!!!!!!!!! הטף גדלו מספיק ( חלקם גדלו יותר מדי, אבל זה כבר ענין אחר ) וניתן להתנהל מולם בשיטת * שגר ושכח*. אפשר לקום בבוקר - ולנהל חיים עצמאיים של אדם בוגר.
אז, בואו למשל נדבר על סקס.
חלק גדול מאוכלוסיית העולם ( מדגם של 25 מתוך שישה וחצי מליארד זה מדגם די מייצג , לא? ) , סבורה עדיין שסקס עושים עד גיל 32 וחצי - מ ק ס י מ ו ם , אני חייבת להגיד לכם שזה לא לגמרי ככה. הסידור של מולקולות הסקס בראש משתנה עם הגיל. השאלה הגורלית " איך התחת שלי נראה בעיניו מהזווית הזאת " יורדת למקום די נמוך בדרוג החשיבות. במקומה מגיעה ההנאה המלאה מהעובדה שהוא מבקר שם , באתר הנהדר הזה וקיבינימט איך הוא נראה. במילא הוא כבר לא רואה כל כך טוב בלי משקפים...
גם הענין עם הציצים נעשה יותר קל - אם בגיל צעיר יותר, עצם המחשבה על שני הח'ברים האלה, שמתבדרים ברוח מכל תזוזה, ומתנדנדים להם לכל עבר ומקלקלים את הקומפוזיציה היתה סוג של כיבוי חשק אולטימטיבי. אבל היום - הם שם ? הם כבדים , ומלאים,זה לא יישאר ככה לנצח, אז בואו נהנה. הרי אתה כבר יודע בדיוק איזה סוג של נשיכות נעימות לי, ואתה גם יודע שאוי לחייך אם תמזמז לי את הפטמה זאת... כי כבר עשינו חזרות על הענין הזה המוון פעמים. אז מה שנשאר זה לענג.בואו נשתמש בהם בתבונה, ובמקום לחשוב איפה לדחוף אותם בקומפוזיציה הכללית של האירוע הזה...
בכלל כל העניין עם הקומפוזיציה של הזיונים - תקופות ארוכות בחיים , אנחנו עסוקים בבימוי של הסצינה. "מי מלפני, מי מאחורי, אני פוקחת את עיני...."
זה חשוב איך הדברים נראים מכל הצדדים. זה סוג של הופעה. ( ואני אפילו לא נכנסת לענין של סשנים, ששם זה תאטרון של ממש. שלא לאמר אופרה . ) בחלוף השנים, המסביב הזה נעשה קצת פחות מרכזי.
הרי כבר התפלקו לנו מדי פעם דברים שלא תכננו ( כן, כן, גם לבנות... ) וכבר נאלצנו להשלים עם זה שלעיתים לגוף תכניות משלו , וכן - כבר היה לנו מכל הסוגים. זיונים נהדרים , וזיונים גרועים, זיונים מעליבים וכאלה שיותר טוב שבכלל לא נדבר עליהם.... והיו סשנים שהעיפו אותנו לעננים , וגם כאלה שתקעו אותנו למרתף של המרתף.
ההכרה שהכל עובר באיזה שלב, מקלה מאוד. כי יאללה - בואו נעשה חיים. יש לנו כבר נסיון, ויש ידע, וצברנו כמה שעות על הכביש ואנחנו כבר יודעים מה נעים ומה פחות. אז בואו נהנה .
החסרונות : כל השאר
לפני 14 שנים. 9 ביולי 2010 בשעה 7:52
