בזמן האחרון, בשעות האינסומניה הרבות עד גועל נפש - יוצא לי לשחזר כל מיני רגעים בחיי הבדסמים.
למשל - כל הנסיונות שלי להבין את הפיזיקה , שמאפשרת לו, מצד אחד למשוך לי בשערות ומצד שני לדחוף אותי לרצפה על ארבע - אותו כוח מופעל , באותה פעולה לשני כיוונים מנוגדים. מענין ... המפ המפ... אולי אני אגרד בראש ואחשוב מחשבות פיזיקליות על הענין הזה. אחרי שאני אגמור לנסות ליישר את השערות שנעשו קצת,איך נגיד את זה - דביקות ממשהו...
או חיזוי רעידות אדמה. זה משהו באמת חיוני. כי אם הוא אוזק לי את הידים מאחרי הגב, ומוריד אותי על 4, ואני מתחילה לספור את ההצלפות של החגורה שלו, ( ומתבלבלת לא מעט . ולא, לא בכוונה בכלל. סתם כי זה כואבבבבבבבב, אבל זה נעים לו אז אני סותמת. בנתייים ) - ואנחנו בקומה רביעית . ואין זמן התרעה אמיתי לרעידות אדמה. אז מה יקרה אם תהיה רעידת אדמה בדיוק כשאני ככה? זה נשמע קצת הזוי , ורחוק לחשוב על זה תוך כדי, ואולי בגלל זה אני סאבית בלאי . כי בזמן שהוא עסוק , ואני אמורה להכנס לתוך הכאב וכל הסיפור הזה - אני בדיוק חושבת על זה. שמה יהיה אם תהיה רעידת אדמה, והתקרה תקרוס עלינו, או שניפול מקומה רביעית, והמחלצים של פיקוד העורף יחלצו אותי , אחרי יומיים, עם אזיקים, וסימנים כחולים על התחת? זה יהיה מביך. ( ובגלל זה התבלבלתי בספירה וחטפתי שם עוד כמה, על הדרך )
לפני 13 שנים. 27 באפריל 2011 בשעה 10:31
