יש כאן דיון די ארוך על גילוחי כוס. כלומר - הפסיכולוגיה של הכוס המגולח, לעומת הפסיכולוגיה בגרוש של מי שאוהב אותו טבעי.או משהו כזה.
הדיון החזיר אותי לימי הראשונים ופעורי העינים כמשוטטת / מצ'וטטת באתרים השונים. כשרק הוצאתי את ראשי המרובע לעולם הגדול.
בעיקר למדתי שם שלא משנה באיזה אתר מצ'וטטים, גננות אורגנית, בישול בכלי חרס עתיקים או חובבי בלשנות אכדית, שאלה מספר 13 - 15 תהייה תמיד : " מגולחת"? . כמה שאלות אחר כך, בהתאמה תבוא השאלה המתבקשת השניה : " בולעת"? בעתיד, אם השיחה צלחה איך שהוא בהומור את השאלות האלה, יגיעו כמובן השאלות החשובות *באמת* על גודל הציצים, צבע הפטמות ועוד כהנה וכהנה.......
אני חייבת להודות, שאני דווקא מחובבות החלק. עם כל הטרחה הבלתי פמיניסטית שנלווית לענין. בלי להכנס לפסיכולוגיית המעמקים של הדבר הזה. זה מחרמן אותי ונעים לי. ( ואחרי יומיים זה מעצבן אותי ומגרד לי ברמות על. וחוזר חלילה )
אבל אצל גברים - שומו שמים. גועל נפש מסוים אוחז בי למראה הלטאה הורדרדה הזאת שכל העשביה סביבה כוסחה.( מה לעשות, יש לי עולם אסוציאציות מושבי חקלאי ) זה כל כך נשי !!!!!!!!!!! ברור שרצוי מסודר ומטופח. וברור שיותר נעים לא לבלות חצי שעה של הקאה ושיעול כשאיזה תלתל סורר מתמקם בגרון ומסרב בתוקף לצאת משם - אבל מכאן ועד גילוח מלא וחלק בנוסח עדות סרטי הפורנו האמריקאיים עוד רחוקה הדרך....
עד כאן שני סנט לדיון שמתנהל בכלל במקום אחר.
לפני 12 שנים. 30 ביוני 2012 בשעה 6:47
