לפני 15 שנים. 8 במאי 2009 בשעה 20:56
במשך שנה וחצי התהלכתי לי במישור. היה בטוח, היה קל, היה נעים, אבל זה הכל.
חזרתי לארץ ההרים והגאיות, פה הכל שונה, ואי אפשר לדעת מה יהיה בעוד דקה. אולי אמצא את עצמי על הפסגה, מתבשמת בשכרון גבהים, ואולי בתחתית תהום עמוק, או גרוע מכך, בנפילה בלתי נגמרת אל תהום ללא תחתית. עוד לא התרגלתי אל ההליכה בארץ ההרים והגאיות, הצעדים שלי עדיין מהירים מידי, בטוחים מידי, מורגלים אל המישור, וכך אני מועדת בקלות, אולי מוטב כך. הנפילות מלמדות הרבה, הנפילות הן הדרך אל הפסגה, או שאולי הפסגות הן הדרך אל הנפילה?
