האלכוהול זורם בעורקיו כמו דם,
מתהפך בלילות ואינו נרדם.
מחשבות מתרוצצות שהיה מעדיף לשכוח,
הקולות בראש לא נותנים לו מנוח.
ראשו מסתחרר, ויש לו בחילה,
מזל שזכר לשים דלי ליד המיטה.
העשן ממלא את ריאותיה כמו חמצן,
היא ויתרה על בריאותה כבר ממזמן.
הרי בשביל מה צריך חיים ארוכים,
אם הם פעם אחר פעם רק מאכזבים.
עוד שאכטה מהג`וינט, ועוד תא במוח נמחק,
"זה בסדר" היא חושבת, "החיים הם רק משחק".
הוא הזמין ויסקי כדי להרגיש ילד גדול,
"ברוך אתה ה`, בורא האלכוהול".
מכל הלבבות בעולם, למה דווקא שלו נפל קורבן?
מטביע את יגונו במשקה בעל הטעם המחורבן.
כשסיים להשתכר כליל החל לדדות חזרה לביתו,
מזל שאחיו הקטן (שעדיין בצבא) לוקח את הנשק הבייתה איתו.
היא מורידה עוד ראש ונמעכת על הספה,
כל החבר`ה כבר עזבו לטובת איזו מסיבה.
היא בנאדם מסודר, אך אדישה לבלאגן,
לא אכפת לה שזרוקים 3 באנגים על השולחן.
הדלת פתוחה, אך אין לה כוח לקום כרגע,
לאט לאט נרדמת כשבוב מרלי שר לה ברקע.
הוא לוקח את הנשק, מטעין בכדורים,
זומבי, לא רוצה לחשוב על השלכות הדברים.
הוא מעוניין בשקט, שהקול שלה יפסיק להפריע,
אז הוא נכנס לאוטו והתחיל להתניע.
הוא הגיע אליה, עיניו פקוחות לרווחה,
מסובב את ידית הדלת, למזלו היא פתוחה.
חצי זוחל, חצי הולך אל עבר הסלון,
מקים הרבה רעש, פלא שהיא ממשיכה לישון.
מסתכל עליה רגע, יודע שזה הסוף המר,
היא כמו מלאך שחטא וטובו נגמר.
מחפש דף ועט, כותב איזה מכתב נדוש,
משחרר את הנצרה, מתפלל ותוקע לעצמו כדור בראש.
"בום!!" היא שומעת ומתעוררת בבהלה,
מה הולך כאן? מה זה על הריצפה?
לוקח לה רגע ממושך להבין שהיא בסלון,
ומה שעל הריצפה, היה פעם אלון.
הדמעות ניתצו על ריצפת האריחים,
וכשהפסיקו, הלכה לאמבטיה, לחתוך כמה ורידים.
לפני 16 שנים. 12 בפברואר 2008 בשעה 12:23