משמעות החיים פשוטה: מוות.

יש לי תחביב שאינו כל כך מוכר –
אני אוהבת לגנוב כדורי בשר.
הו, לעולם לא תבינו כמה זה טעים,
לאכול כדורי בשר של אנשים אחרים.
לשים עליהם קצפת וקצת קינמון,
לא כשר בעליל, אבל טעים כמו חלום.
לקחת איתי בתיק לעבודה שיהיה לארוחת ביניים,
וכדי שיהיה מזל – לשים כדורי בשר גם בנעליים.
כדורי בשר הם לא רק מאכל, זה גם אחלה קישוט,
למשל ניתן לתלות כדורי בשר על עץ אשוח בחג החירות.
ניתן להשתמש בהם בתור אטמי אוזניים,
ניתן לעשות חורים ולהרכיב כמשקפיים,
ניתן להפוך אותם למחזירי אור,
ניתן אפילו להשתמש בהם בתור כיור.
ניתן לדחוף לגרונות של אנשים אחרים,
וכך לגרום לחנק בקרב אורחים לא רצויים.
ניתן לנגב איתם ת'תחת, במקום נייר טואלט,
ניתן להדביק להם עיניים ולקרוא להן "מרי אנטואנט".
ניתן לתרץ "כדורי הבשר אכלו לי את שיעורי הבית",
ניתן לשתול אותם בגינה כדי שיצמחו עצי תאנה וזית.
ניתן להשתמש בהם כשעון מעורר,
ניתן לשוחח איתם כשאתם זקוקים לחבר.
בקיצור ולעניין אומר לכם, אנשים –
לכדורי בשר אלף ואחד שימושים.
תמיד אמרו לי ההורים –
שחשוב שיהיו תחביבים,
וכל אדם צריך איזה משהו שיבעיר בו אש,
אז ביצעתי את המשימה, לא נותר לי מה לבקש.
אבל לאחרונה יש אצלי אינפלציה, כבר אין כדורי בשר.
אספר לכם מדוע, זה בהחלט סיפור מוזר.
אני בבעיה די רצינית כבר כמה ימים,
משום שלפי חוקי הכדורים –
על מנת לבצע את השוד וכל שאר התעלולים המפורטים,
חובה שיהיו לכם את כל אבות הבגדים,
(כי זה סוטה לגנוב כדורי בשר כשאתם עירומים).
וכדורי הבשר ממני חומקים,
משום שכדורי הבשר שברשותי –
אוהבים לגנוב ממני תחתונים.


רוח נונסנס משהו