קיוריאס כבר לא רוצה לדעת...

ראו עליה שהיא לא בעצם נשלטת, ולא בעצם כנועה... היה במבטה משהו מסגיר, בהתנהגותה משהו גאה ולוחמני. היא היתה מומחית לכאב זה כן, וסף הגירוי שלה היה גבוה מדי, פרי ניוון רגשי ארוך שנים שהותיר בה כמיהה לעוצמות בלתי אנושיות.

בערב ההוא, כשהגעתי למועדון, היא היתה קשורה אל הסד, רגליה מפוסקות ותלויות באוויר, ידיה פרושות לצדדים, ראשה נפול אחורנית ושערה מסתיר את תווי פניה המתעוותים ...
בחור אחד הצליף על ערוותה עם שוט קצר מעור והיא נעצה בו את עיניה ומלמלה בשפתיה חרישית.. לא היה ניתן להבין את מוצא פיה, אבל תווי פניה וזווית שפתיה רמזו שהיא לאו דווקא מתחנפת, לאו דווקא מתחננת, לפי תגובותיו של הדום שטיפל בה היה אפשר להבין שהיא משלהבת אותו, תנועותיו הלכו והתחזקו, הצלפותיו הלכו וצרבו את עורה הצחור החלק בעוצמה גדלה והולכת.
ראיתי והיה לי ברור שהיא נהנית לסחוט אותו, "בטח היא אומרת לו איזה אפס הוא"... חשבתי לעצמי, מנסה לפענח את הדינמיקה הסמויה שהתרחשה בין שני המופיעים...

מקרב הקהל כבר נשמעו קריאות השתהות ותדהמה מעוצמת המכות שהונחתו על גופה העדין, עיניו של הדום התחילו להתרוצץ באי נחת סביב ותנועותיו לא היו בוטחות כמקודם.. חיוכה הלך והתרחב וקולה הלך וגבר... "נו כבר" רדתה בו לפתע בקול. רחש של פליאה זמזם בקהל הצפוף והבוהה.. "נו כבר תכאיב לי" התרתה בו שוב וזה בתגובה מתח את ידו אחורנית והצליף מכה מרעישה על בטנה הרכה. היא התפתלה בין הכבלים שלפתו אותה, עיקום קל בזווית שפתיה גילה את תחושותיה והתחלף מיד בחיוך מתגרה... "זה כל מה שאתה יכול?.." "ואתה קורא לעצמך דום?"... "חהחהחה" צחקה בקול. "מסכנות השפחות שמקבלות אותך" התריסה בו שוב.. "הן בטח מתות משיעמום... אולי תקרא למישהו שיעזור לך?"

בשלב הזה חדל הבחור המפורק מההצלפות, שמט את ידיו לצידי הגוף ופנה אליה: "אני רואה שאת לא נהנית מספיק... אני לא מתכוון להשאיר עלייך סימנים זה נגד המוטו שלי..."
""זה גם נגד המוטו שלי ילדון... אבל אתה צריך לעבור הכשרה קצרה בסיפוק שפחות אמיתיות לא צעצועות וניליות שמחפשות חתן..."..."דניאלה יכולה להראות לך איך עושים את זה..." אמרה וקראה בקול "דניאלה..."
כעבור מספר שניות הגיעה דניאלה, לבושה בשמלת לייטקס שחורה צמודה וקצרצרה שגילתה את תחתית עכוזה לכל דכפין ומגפי עור מחודדים מלווים את רגליה עד ירכיה, ועלתה על הבמה.

"הבחור האומלל כאן צריך שיעור קצר בגרימת כאב..." אמרה לה בחיוך מזלזל... "מה דעתך לעשות לו קורס מזורז? .."
דניאלה חייכה בסיפוק... "אם הוא רוצה ללמוד מי אני שאסרב..."
"כן, אני רוצה ללמוד איך" השיב הבחור המושפל..
"רד על ברכיך אם ככה" פנתה אליו דניאלה וחטפה את השוט מידיו... ,ואני אראה לך איך עושים את זה כמו שצריך"...

סקא...ססקאאא... נשמעו הצלפות מהירות על עכוזו המתנפח של הדום המוכה. דניאלה הצליפה בו בהנאה ובמקצועיות וכל מכה גררה יבבה עמומה שבקעה מגרונו הבלתי מורגל בכאב של השליט המובס...

"אם אתה כבר על ארבע, ואתה חוטף כמו שצריך, שים את הלשון שלך במקום הנכון לפני שאני מתעצבנת" פנתה אליו בגסות דניאלה... "כן, אם לא הצלחת להצליף בי כמו שצריך לפחות תלקק אותי כי באתי הנה להתחרמן לא להשתעמם ולהסתכל עליך מיבב" אמרה הג'ינג'ית הקשורה בחיוך, מוסיפה קריצה שובבה לדניאלה שעבדה על אחוריו במרץ רב כל העת...


בסוף הסיישן, היה שם כלב אומלל עם תחת נפוח מוצלף ונבעט בעכוזו החשוף, כשהוא יורד לג'ינג'ית שתלויה על סד ולופתת את פרצופו לתוך מפשעתה בכח תוך כדי שהיא נאנקת מהנאה, ועל שניהם מנצחת דניאלה בעיניים בורקות.

הזין שלי היה כל כך קשה שחשבתי שאני גומר במכנסיים עוד שניה.
קריאות האורגזמה של ה"שפחה" שהיתה קשורה בגפיה באוויר והתענגה כעת על לשונו של דום צעיר ומושפל פילחו את מוחי כתער וחזיונות של סדום ועמורה חלפו לנגד עיניי.

זה היה אחלה סוויץ'. חבל שזה לא היה באמת ...