לפני 16 שנים. 5 בספטמבר 2008 בשעה 16:39
יש רגעים מושלמים.
ואי אפשר להסביר למה דווקא הם.
זה לא כי הכי יפה, או הכי גומרים, או כי המוזיקה ברקע היא מושלמת, כמו פסקול של סרט.
זה פשוט הרגע הזה, שהוא בדיוק כמו שהוא צריך להיות.
ואני... אני מספיק מחוברת לזהות את זה. אבל גם מספיק צינית להבין שזהו, הרגע אחרי כבר לא יהיה מושלם.
מחכה לנחיתה.
