.
חשבתי על המדבר
בתור מקום להתנקות
ומוחי פתאום נמלא חזיונות
ובכלל לא יצאתי עדיין לדרך
---
חזיון
שחור
לא מדבר, זו הייתה רק נקודת התחלה
אין כוכבים, אין רוח
רק שחור
ופתאום עמוד אור
כמו אש קרה
כחולה
ואנרגיה מתחוללת בה
ואתה עומד שם
כמו בזרקור ענק
עירום
עיניך עצומות
ראשך מוטה מטה, מעט
עומד זקוף
והאור-אש שוטף אותך
ואני פתאום חשה שאני גם
בצד השני של מעגל האש-אור
והאש מחוללת בנו, שוטפת
מקלפת את כל השכבות
את כל המשחקים
את כל הכאבים
את כל האגו
את כל ההסטוריה
את כל השכבות שמותירות החיים
את הכעסים
את המניפולציות
את הסביבה
פשוט את הכל
קליפה אחר קליפה
עד שנותרת רק הליבה
ליבה מול ליבה
באור, באש הנקיה
הכל נקי
ואני מתבוננת בך
עומד
זקוף
עינייך עצומות, אך אני חשופה לך
ותוהה, האם גם עיניי נראות ככה
והרי אני רואה הכל כל כך ברור
עירומים, חשופים
נקיים.
לפני 15 שנים. 8 באוגוסט 2009 בשעה 19:52
