לפני 7 שנים. 9 באפריל 2017 בשעה 14:20
תגידו מה שתגידו על החג הזה
הוא ארוך מייגע משפחתי מעיק חרא אוכל
אבל הריח של האקונומיקה
אוחחח איך אני אוהבת ריח של אקונומיקה !
ימים אחרים
כל עוד החלומות אופטימים לא נורא ,כשיתחילו הסיוטים זה כנראה סימן שהתעוררת למציאות.לפני 7 שנים. 28 במרץ 2017 בשעה 1:54
טייץ זה כמו גבר חרמן
הוא תמיד יעלה עליי
לא חשוב באיזו מידה אהיה
( נצפה בפייסבוק והצחיק אותי )
לפני 7 שנים. 24 במרץ 2017 בשעה 19:23
באמת ש...
היום ישבנו בארוחת שישי קבועה
וסבתא שלי אחזה בשיפוד עץ רחב ( קצת דומה לקיין)
״את רואה?״ היא אומרת לי .
״זה כדי להרביץ לגבר שלא מתנהג טוב.״
״ בחיי , אני צרכה לקחת אותך איתי לדאנגן ״.
סיפור אמיתי .
לפני 7 שנים. 21 במרץ 2017 בשעה 10:17
התעוררתי
פתחתי את הפייסבוק
הוא מעלה ״ זכרונות ״
״רק את יכולה לראות את זה״ .הוא מודיע לי . אלא אם כן תשתפי . מרגיע אותי..
מרץ 2012 : אתה זה כל מה שיש לי .
זה מה שכתוב שם .
ואני , אין לי בכלל מושג למי כתבתי את זה.
אני והחיים הדינמים שלי.
בכל מקרה סטטוסים כאלה זה כזה 2012.
לפני 7 שנים. 21 במרץ 2017 בשעה 2:06
הפעם הוא רוצה לנצל את כישורי הבישול שלי . אנטיפסטי מתחשק לו .
ואני אישה כל כך טובת לב וחומלת .
עם כל אהבתי לבעלי החיים מתחשק לי משהוא בשביל עצמי:
אכין לך וזאת בתנאי שתכתוב לי את מה שהבטחת לי בע״פ. כי מילים הנאמרות באויר ואינן כתובות , מנסיון , לא שוות הרבה.
את אשר הבטיח אשמור ביננו .
תמיד ידעתי שאני יכולה להשיג ממנו מה שאני רוצה . אני רק צרכה לתפוס אותו ברגעים של חולשה.
גבר.. נו מה!
לפני 7 שנים. 17 במרץ 2017 בשעה 13:06
כל פעם כשאני נכנסת לצ'אט קופצת לי הודעת ההפחדה הזאת ..
ואני אחרי הכל מסתובבת כאן שנים ואף פעם לא לקחתי או דרשתי כסף וכרטיסי אשראי מאף אחד. יש לי מספיק משל עצמי .
ובכל זאת לפני כמה ימים מודה אני ומתוודה כי אילצתי את לאקי לתת לי את כרטיס האשראי שלו .
והינה הסיפור:
לאקי ביקש אותי שאעשה משהו בבית , אני בתחילה כמובן סרבתי הוא התחנן אז אמרתי טוב , אעשה . בתנאי שאתה תורם כסף לתנו לחיות לחיות . הדבר נעשה והוא אכן העביר כסף לעמותה.
אז זה נחשב סחיטה?
האם בגלל המעשה כלובי יכול להעיף אותי מהאתר ?
איזה פחד (;
לפני 7 שנים. 14 במרץ 2017 בשעה 2:17
לפעמים זה מדהים אותי איך אני מצליחה לזהות כל כך מהר אדיוטים .
נדמה לי שזה חוש שהצלחתי לחדד בגלל או בזכות האתר הזה.
שנים של טיולים פה ושיחות סינון עם כל הזויי הארץ לימדו אותי להצליח להבחין בחצי משפט אם העומד מולי שיק או שוק.
ארבע לפנות בוקר ואני כמו בשיר לא נרדמת , הודעת פייסבוק.
היום פרסמתי תמונה של הכלבה היפה שלי והינה תגובה :
״אולי היא רוצה לשכב עם הכלב שלי ?״
כך כתב .
״לא״ עניתי ״ אני נגד הרבעות , יש מספיק כלבים אומללים שמחפשים בית״
״ אני מחפש כזה כלב , בעצם לא, אח שלי מחפש..״
איזה יאוש
אדיוט
לפעמים בא לי להיות רודן כזה שפשוט לוקח אנשים מעצבנים ומשליך אותם לאריות .
ואני לא מצליחה להרדם .
לא מצליחה להרדם
לא מצליחה להר
לפני 7 שנים. 3 במרץ 2017 בשעה 13:41
ימים מעייפים, אולי זה שוב סוף החורף או האביב ,בחיי שלפעמים אני מרגישה כמו איזה עץ שמושפע מעונות השנה . לא שאני כזה מבינה בטבע וגננות, בחיי אצלי נובל אפילו קקטוס. טוב דווקא בזיליקום אני מצליחה לגדל . הוא צריך מים ושמש , זה פשוט. זה לא כמו לגדל סחלבים עם מד טמפרטורה . יצא לי לגלות שסחלבים מגדלים אנשים זקנים ועשרים .
עכשיו שאני כותבת אני נזכרת שמישהו אמר לי השבוע שהוא אוהב את הנירוטיות שלי , כן זה עשוי להיות חינני אולי, אבל לך תחייה עם זה . אפילו לישון קשה לי .
האביב הזה מעולם לא היה חביב עליי במיוחד . הלב שלי באמת מבקש הפעם הצלחה לאדם שחשוב לי וכל התפילה הזאת מלחיצה אותי ואני כל הזמן מעסיקה את הראש שלי ודואגת .
אז החלטתי קצת לברוח ואתמול אמרתי ללאקי : היום הולכים לדאנגן .
ולאקי כמו לאקי עושה תמיד מה שאני אומרת לו ( אחרת איך נשרוד יחד עוד מעט שלוש שנים ) ולבשתי לי מיני וגרביון מרשת ועקבים ואיפור ולק אדום והינה חזרתי לדמות שלי שאני ככ אוהבת .
אפילו שתיתי אלכהל! ( אחרי שנה וחצי שלא! ) ואז.. נכבה לו המוח הניירוטי.
ועם כל רעש המועדון היה לי שקט .
ישבתי על הבר ולאקי צמוד אליי ולא חשבתי על כלום מלבד כמה אני אוהבת אותו וכמה כיף לי איתו ( כשהוא לא מעצבן אותי ) כמה נעים לי שהוא מלטף ומנשק אותי ואיך ירדנו יפה במשקל ..
איך כמה דרינקים של אלכהל יכולים לצבוע לך את העולם בצבעים של שקט . לכבות מוח רועש. אני מפחדת מאלכוהול .אלכהל ובדסמ מכבים לי מוח רועש.
״ אני אוהב אותך״ הוא אמר לי שם .
נזכרתי איך לפני שנים היינו שם והוא אמר לי אני אוהב אותך וצחקתי נורא.
איך נשמעו לי מוזר המילים המתוקות האלה במקום המזוהם הזה. אתמול זה נשמע לי טבעי . כי ככה זה אחרי שנים .
בסוף הלילה אחרי ארוחה בדיקסי , כמיטב המסורת. הוא ביקש לחוש את סוליות הנעליים שלי על הפרצוף שלו .
פרס על זה שבכלל לא רצה לבוא אבל דווקא נהנה .
חשבתי על זה כמה נחמד לי בחיים אם הגבר שלי יעשה כל מה שארצה וכפרס על התנהגות טובה אני רק צרכה לדרוך לו על הפרצוף עם סוליות נעליי .
לפני 7 שנים. 1 בפברואר 2017 בשעה 21:04
קר לי בכפות הרגליים
יש בי צורך עז לדחוף אותן לפה של מישהו .
לפני 7 שנים. 30 בינואר 2017 בשעה 1:45
אני תוהה לפעמים לגבי מהות קיום הדף הזה. ויש רגעים שאני בהחלט מבינה לשם מה הוא קיים ...
הרי היכן עוד יכולה אני להחשף ככה ולספר ; איך בלילה קר של סוף ינואר ראיתי את העונה ה11 של האנטומיה של גריי וכשנתקו את דר שפרד מהמכשירים בכיתי המון .
איזה גבר מהחלומות . נוח על משכבך בשלום דרק מאי לאב .
( מה כפת לי ? בלוג אנונימי )