ימים אחרים

 

ישנם מקומות אלהם אני ״ הולכת״ כשיש לי יום מעצבן וכשזה כבר לא מספיק לי , אני נוסעת מפה . כבר כמעט שנתיים כל כמה חודשים אני כמו חייבת לעוף מפה אבל רק למקומות קרירים .  ״ את ההפך מציפורים ״ הוא אומר לי . ״ את בורחת לארצות קרות במקום להתחמם מהשמש״ . ובכן אם יש משהו שאני לא , זה ציפור. מה לי ולציפורים ?  כן ככה זה אנשים  ( כשקשה להם לגמור הם מושכים את הסופים - את זה אמא אומרת ) כן , ככה זה אנשים ובעיקר אני : תמיד רוצים את מה שאין .    אני רואה אותו מאז בכל מקום והם אומרים שזה נדמה לי  והוא הצחיק אותי באופן מיוחד כשהוא קרא לי מיכאלי ...   לה לה לה לה לה לה לה לה לה   אם אני ציפור , אז לגמרי מטורפת .     

אני שוב טסה ללונדון . ידעתי שאסע שוב ידעתי . 

אני סופסוף קצת שמחה בלב . 

 

 

אני שומעת אותה  כל שנה ! היא מגיעה  רעה מרושעת  ר ע ש נ ית  צווחנית  מרעישה  מתריסה חוצפנית  ציפור כזאת שמגיעה כל פעם שמתחיל להיות חמים בחוץ מסתובבת פה בשכונה . אני אומרת לה ״לכי מפה נבלה עוד מוקדם . לכי מפה מרשעת עדיין לא התחיל האביב ״. אני לא מוכנה לזה .  מקללת בלב שאני פציפיסטית מעצבנת ולמה אין לי איזה רובה ציידים לגרש אותה מכאן .  אני לא רוצה אביב , אני לא מוכנה לאביב.  אני כאילו לא מבינה למה יש כאלה האומרים שלא חשוב כמה חורף וקר ,תמיד יגיע האביב . מה כל כך טוב באביב ...   והיא צווחת וצווחת  לי רק נותר לבקש ממנה:  לכי מכאן  בבקשה .  שקט . אני צרכה שקט .    אני לא אוהבת ציפורים . 

 

לפעמים אני חושבת שאני מנצחת את זה  לפעמים אני חושבת , כן זהו . את נצחת את זה כן . גיבורה שלי .  אני מלטפת לעצמי את הראש מגרגרת בהנאה . כן כן גיבורה .    ואז קורה והתחושה נשברת , נעלמת זה שביר כל כך שביר  ואני מבינה שכלום . הכל נשאר כשהיה .    אני כבר לא ממש יודעת אם אני יכולה להתמודד עם זה .    ואולי לברוח זאת לא באמת הדרך ? אולי מספיק לברוח ? אולי אלך לי ואשב לבד מול הים ואדע או אחשוב,  מה לעשות ?  לשם הם הולכים האנשים למצוא תשובות . מה לא ?  אולי לים , יש מוזרים שמדברים עם אלוהים , להרים , למדבר ?   אני שונאת מדבר .  אז אולי  לבר .   

ואולי ? 

לא היו הדברים מעולם . 

ויש מצב ורק -

חלמתי חלום . 

אני תמיד משתעשעת מהעניין :

ישנם אנשים שפשוט לא מבינים 

שהם קלף טאקי בשולחן של פוקר .

כמה זה עלוב ... 

 

יש שיר כזה

הלאה יש ללכת הלאה

 

 

 

    אנחנו מול הים על ספסל  ינואר קר  אני אוהבת כשקר   שותים חצי בקבוק וודקה כמו חד הוריות רק לא חד הוריות אמתיות כי הוא הביא כוסות  זכוכית ולא שתינו בכוסות של פלסטיק.  לא בשביל קלישאת הסיפור או הכותרת , בחיי שהיו מלא כוכבים בשמיים .  מעשנים   אני מלבורו לייט והוא אדום . כן , באמת לא ידעתי שטעים מלבורו אדום,  אני טורפת לו את הפה והוא טעים לי בשילוב הוודקה השוקולד והלשון שלו .  ואחרי שהחוף ריק לגמרי כי כבר שתיים לפנות בוקר אנחנו הולכים לעבר חומה מתנשקים והידיים שלו עמוק בתוך הבגדים שלי . אני נוזלת  ככה באמצע החוף הריק .  התחת שלו הזנותי הזה מגרה אותי  . במלתחות הגברים בחוף הים באמצע הלילה בחורף כשקר אין אף אחד ואני אומרת לו כשאני מסתכלת לעברן: ״ בוא איתי לשם,  בא לי אותך עכשיו ״ . ״ בואי בבקשה נחכה לשישי במיטה ״ הוא מבקש .  ״ עכשיו,  בא לי אותך עכשיו ״ והוא בא  כמו כלבה  בא . כך בעלתי אותו מול הים ב״רומנטיקה ״מטורפת - מזוהמת  . כי כזאת  הזונה שלי- רומנטית . ככה היא אוהבת ואני ? אני דומינה מתחשבת . בחדר ההלבשה שם ישבנו מתנשפים מחוייכים .  יצאנו משם ,הלכנו על החוף  זוג תמים כזה. כאילו לא הולך פה עכשיו גבר זנותי השייך רק לי  עם דומינה - שלו . כן שלו .  גבר זנותי שבעלו אותו עכשיו .  גבר זנותי שלי .     אוף  כמה שנהנתי ממך.  וכן עכשיו אני יכולה לחכות לשישי.   אני - מתה עליך . יום יבוא  והרעש הזה במסביב שלך  אולי בסוף ירגע  והינה מסתבר כי גם ברגעים שטוב אני יכולה לכתוב .  תודה כלבלבה מתוקה .  כלבלבה כלבבי  כלבלבה שלי .  נעמת לי מאד . 

 

  במכונית בחזרה ממסע קניות האמור להשקיט נפש,  בגלגלצ מתנגן שיר חדש של ארקדי עם איזה מישהו ששר עם הרבה ״ ח״ ו״ ע״ .אני מקשיבה וחושבת למה הוא ארקדי הזה  צריך להרוס לי עוד פנטזיית קיום פשוטה והתחיל לשיר שירים דביקים של חתונות עם יונים מתעופפות ,חתנים בחליפות של ערסים אוכל חרא ונשים בשמלות ותסרוקות מוזרות  ואז אני שומעת בשיר שהוא מזמרר , אני שומעת בפזמון החוזר מבין כל שלל ה״ח״ וה״ע״  : ״רוצה רק לחבק אותך, ולהיות ביחד, ללכת יד ביד, לחצות את ההרים.״  אז אני אומרת אולי שואלת את היושב לצידי  : ״ למה שאנשים ירצו לחצות הרים ? זה מעייף זה נשמע לי מעייף ״  ״ הם לא רוצים , הם מוכנים ״ הוא קצת לחש נדמה לי ששמעתי יאוש אבל אני לא בטוחה .    התעצבתי  וכבר לא היה כזה אכפת לי שקנו לי דברים יפים יפים שחשבתי שישמחו אותי כי לרגע נתמלא ליבי קינאה ל ״ מוכנים״ .  איך ישנם כאלה שמוכנים לחצות הרים , מאיפה יש להם כוח . התעצבתי גם בגלל הרוסי  הזה שפעם שר לי ולדימיר ויסוצקי ועכשיו שר לי  שירים עם זמרים ב״ח ״ ו״ ע״  זה התחבר לי לשיחה עם הג׳ירפה הכלבלבית שלי על ״אומץ ״ על החיים על אולי פיספוסים ? מה היה קורה בחיי אם רק הייתי ״ מוכנים ״ וקצת התחילו להתבלבל לי המחשבות : שירים , זמרים מעצבנים עם ״ח״ ו״ע״ ,רוסים, אומץ ועוד דברים שכדאי שלא אפרט כאן .    *לא רוצים !  מוכנים . תזכרי את זה *              *    מוכנים      *   

אני אלופת הארץ בכתיבת מכתבים שלא נשלחים 

בבלוגים שלא מתפרסמים 

 

                              אלופת הארץ ! 

 

כן רק אילו היתה נערכת תחרות שכזאת אני הייתי זוכה במקום ראשון 

רק אילו ...

 

שלוש בלילה כוס אמק ! 

 

 

״יו יש מסיבה מה זה מגניבה״ אני אומרת לו .  ״אפפפ יא קלאבר מזדקן חלאס כבר תתבגרי לא נמאס לך מברים ומסיבות  ״ ״מה יש לך יא דפקט , אני לא הולכת למסיבות של בני 19 וחוץ מזה אני נראת צעירה לגילי , כולם אומרים לי שאני נראת גג 28 ״ שנייה שקט והוספתי :״ בחושך ״ .  ״בערפל , יאללה בואי כבר להצגה של הבימה . בואי צריך לחזור מוקדם יש לך מרק בארוחת ערב בבית אבות . בואי . ״ ״באה באה הינה אני ממושמעת אני באההה״  ״28 מזדקנת שלי  .. בטח 28 בואי ,בואי ״   

סטרטוס, זה הוא ששר את השיר הזה שאני שנים רבות מאד אוהבת . בכלל שירים עצובים אני אוהבת . ״ היא הוגה במוות וכך יוצרת את החיים ״ נתן זך אמר את זה על שירה . לא רק במוות נתן יקירי . במשברים בכלל . מוות ? זה לא כזה משבר . יש כאלה שהצליחו למצוא בו פתרון לא רע . 

הוא שר את השיר בקול עמוק כזה העיבוד המוזיקלי עולה על העצבים . שפה זרה לא מוכרת וכל מילה עם כל הזרות , פוגעת בול בנשמה . 

 

״ כשאת הולכת , כשאת הולכת אל תשני דבר 

לא את מיקום התמונות על הקיר 

ואל תחליפי מים לפרחים 

ואפילו לא את ערוץ הטלוויזיה

כשאת הולכת אל תקחי דבר 

אפילו לא את התמונה של 

הילד היחיד שלי 

ולא את המצית שנתת לי 

ואף לא את הסיגריה האחרונה בקופסא

 

רק את הדלת תנעלי 

ואת הרוח תשאלי

מהי הדרך ללא חזרה 

רק את הדלת תנעלי 

ואת הרוח תשאלי , תשאלי 

מי מבין שנינו אשם ? 

 

כשאת הולכת 

אל תעשי דבר 

אל תבכי מכאב 

ואל תצחקי משמחה 

ואל נא תאמרי לי ״ שלום ובהצלחה ״ 

 

שנים חולפות . לרוח אין תשובות .