סטרטוס, זה הוא ששר את השיר הזה שאני שנים רבות מאד אוהבת . בכלל שירים עצובים אני אוהבת . ״ היא הוגה במוות וכך יוצרת את החיים ״ נתן זך אמר את זה על שירה . לא רק במוות נתן יקירי . במשברים בכלל . מוות ? זה לא כזה משבר . יש כאלה שהצליחו למצוא בו פתרון לא רע .
הוא שר את השיר בקול עמוק כזה העיבוד המוזיקלי עולה על העצבים . שפה זרה לא מוכרת וכל מילה עם כל הזרות , פוגעת בול בנשמה .
״ כשאת הולכת , כשאת הולכת אל תשני דבר
לא את מיקום התמונות על הקיר
ואל תחליפי מים לפרחים
ואפילו לא את ערוץ הטלוויזיה
כשאת הולכת אל תקחי דבר
אפילו לא את התמונה של
הילד היחיד שלי
ולא את המצית שנתת לי
ואף לא את הסיגריה האחרונה בקופסא
רק את הדלת תנעלי
ואת הרוח תשאלי
מהי הדרך ללא חזרה
רק את הדלת תנעלי
ואת הרוח תשאלי , תשאלי
מי מבין שנינו אשם ?
כשאת הולכת
אל תעשי דבר
אל תבכי מכאב
ואל תצחקי משמחה
ואל נא תאמרי לי ״ שלום ובהצלחה ״
שנים חולפות . לרוח אין תשובות .
