אני לא יודעת למה אולי זה הלילות והימים האחרונים . חלומות מוזרים עיסוקים מייגעים . אני חולמת שאני בפריז כשבכלל נורא מתחשק לי לעוף שוב ללונדון . זה קטע דפוק שלי לרצות לחזור למקומות שהיה לי בהם מאד טוב ולברוח ממקומות שהיה לי רע . מוזרה , בחורה מוזרה .
אחד הרגעים שנורא נהנתי שם היה כשעמדתי מעל קיברו של דיקנס ורץ לי בראש :״ היה זה הטוב בזמנים , היה זה הרע בזמנים , היה זה עידן חוכמה , היה זה עידן הטיפשות ״.
זלגו לי דמעות , לא כי באמת התעצבתי ממותו של דיקנס יש לציין . הוא עמד בצד שוב הסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח . או שבעצם חנון כמוהו היה מאד שמח אם הייתי מגיעה מהירח . ״ מה את עומדת שם ובוכה כמו מפגרת את יכולה להסביר לי ?״ הוא שאל כשיצאנו משם.
״ אתה מפגרת בעצמך רוסי מעצבן לך תקרא ת׳פושקין שלך ועזוב אותי בשקט . תן לי לבכות אני נהנת מזה ״ . הלכנו משם וצחקנו נורא .
באמת נורא נהנתי לבכות שם . כל הזמן הוא חייב להפריע לי ! כל הזמן ! כשאני רוצה לבכות הוא מצחיק אותי וכשאני רוצה לצחוק הוא מעציב אותי .
מה יכול לתאר את התקופה הזאת מה יכול יותר להתאים ממשפט אחד קצר המסכם במדוייק: ״ היה זה הטוב בזמנים , היה זה הרע בזמנים , היה זה עידן חוכמה , היה זה עידן הטיפשות ״.
