אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ימים אחרים

כל עוד החלומות אופטימים לא נורא ,כשיתחילו הסיוטים זה כנראה סימן שהתעוררת למציאות.
לפני 11 שנים. 14 במאי 2013 בשעה 14:38

 

הייתי בארוע , הוא מספר לי . את יודעת קיץ וכאלה והמון נשים בסנדלי עקב וחזרתי הביתה חרמן . פתחתי את המחשב והתחלתי לראות סרטים . אותם סרטים שאני רואה ומדמיין את הפרצוף שלך שם . מדמיין אותי ואותך במקום הדמויות בסרט . אבל אני כועס עליך , חושב שאת משחקת בי , חושב ויודע שאת לא רוצה אותי , אז אני אומר לעצמי : לא ! לא מגיע לה שאני אפנטז עליה ומנסה להעיף אותך מהפנטזיה שלי, נלחם -  ולא מצליח ושוב מדמיין אותי ואותך , אותי מתחת לנעליים שלך .    האיש הזה מצחיק אותי , הוא כזה מתוק אני לא רוצה אותו כי הוא שחרחר  וכן אני גזענית ,לך תגיש תלונה לכלובי . אני לא רוצה אותו אבל הוא מחייך אותי . 
לפני 11 שנים. 13 במאי 2013 בשעה 21:06

 

שאול, דויד, יהונתן ושמואל עולה באוב וכמובן בעלת האוב , שאול מלך שהולך לאבדון בסוף הקריירה המפוארת שומע משמואל את הנבואה כי הוא הולך לאבד את הכתר לדויד וכי יפסיד במלחמה , האיש מתפרק , נופל ארצה ובוכה כמו קוקסינל , כן יש שמועות שגם הבן שלו הומו והיה לו כמה סטוצים בחצר הממלכה עם הג׳ינג׳י . אולי בגלל זה שאול רצה להרוג את דויד ? בכל מקרה שאול , מלך ישראל על הרצפה בוכה על אשר עומד להתרחש . כמובן הנבואה התגשמה ואף גרוע משנאמר . את כל זה אני מספרת לילד בחזרה למבחן על שמואל א׳ , בסדר בלי הקוקסינל ובלי הסטוצים בחצר. 

אז נשאלת השאלה באחת משאלות  ה ׳ חזרה למבחן ׳ 

האם שאול בנופלו ארצה בשומעו את הנבואה התנהג כשם שמלך אמור להתנהג ? 

שולטים לא בוכים,  לא נשברים,  הם צרכים לשמור כ ל הזמן על פאסון ולא חשוב ולא משנה כמה עצוב להם או קשה להם , גם שלפעמים נדמה שהממלכה קורסת . גם שהחתול שלהם יוצא שוב לסיבוב בשכונה וחוזר עם עין פצועה ולמה באמת שלא אעשה העברה בנקאית ישירה של המשכורת שלי לוטרינר ? 

 

כן -  בטח 

שולטים לא נשברים , לא בוכים 

גם אם נמאס להם מחתולים . 

לפני 11 שנים. 4 במאי 2013 בשעה 18:30

 

בבית בצהרי היום אני פותחת לה את חלון חדר השינה המערבי עם שמש צהריים קיצית חמה חזקה , היא נשכבת על המיטה מותחת את גופה השחור לבן משזפת את שפע פיטמותיה הורדרדות מחממת את שפמה הלבלבן ממצמצת עיניים מול השמש ומידי פעם משמיעה קולות עונג שכאלה . עם הזמן השמש נעלמת . כן זה קורה בצד הזה של הכוכב . היא כל פעם מופתעת מחדש . היא כל פעם אוספת את הגוף המושלם הקטן קטן שלה נושפת אויר החוצה מהנחיריים בחוסר שביעות רצון , פולני כזה , אם היתה יכולה היתה אומר : ״ שויין״  והיא בכלל אמריקאית .  אז היא יורדת מהמיטה ועוברת למושבה הקבוע על הספה בסלון הבית . שוב כמו פולניה טובה - בחושך מתחת לפתח המזגן ואז בכלל גם קר ועיניה נעצבות  .  אני לא יודעת אם היא מבינה שאל לה להתמלא בעצב , אני לא יודעת אם היא יודעת ומבינה  שמחר שוב תזרח לה השמש .  אני אומרת לך אהובה יקרה , השמש זורחת כל בוקר מחדש כן , לפעמים הלילות קצת ארוכים .  גם אם החורף ארוך ארוך אין זה ימנע את בוא האביב .  ההוא דיבר לסוס שלו , אני לכלבה שלי .  אבל אין פה יגון, לי  דווקא נחמד  . 
לפני 11 שנים. 26 באפריל 2013 בשעה 15:02

יום שישי , שעת בן ערביים .למרות שבזהות הארץ ישראלית זו אמורה להיות שעת הסייסטה האולטימטיבית

בזהות השכונתית שלי שלושה ילדים זבי חוטם שאמם עוסקת ככל הנראה  במקצוע העתיק בעולם משחקים למטה בכדור . על המזגן שלי הוחלט לצלם סרט פורנו יונים ולמי שלא יודע כשיונים גונחות הן מקימות שאון גדול המעורר בי רצון למרוט להן את כל הנוצות . כפי שבטח הבנתם אין זו סייסטה - זה סיוט זה ! 

 

אז חשבתי לעצמי שאמצא לי תחביב חדש לשישי אחר הצהריים . . . 

דיג . 

אצא לי אל הים אשב על המזח אני החכה שלי ודלי. 

ים , שמיים , שקט . גם אם במקרה דג ודגה יעשו אהבה זה לבטח יהיה בדממה. קשה לגנוח מתחת למים ( מניסיון ) . 

אבל מה אעשה לכל הרוחות אם אדוג דג ???

 

שוב פעם התבלבלתי , לשם מה בכלל הבאתי דלי . 

לפני 11 שנים. 26 באפריל 2013 בשעה 13:26

״ אם היית פחות מבולבלת היית בחורה מושלמת ״ זה מה שנאמר לי בשיחת בוקר של סוף לילה סופר גדוש . 

ואני זמן רב חשבתי שע״מ להיות ״ מושלמת״ אני צרכה אולי  להיות רק רזה יותר וחבל שאין לי מבט עיניים תכלכל שכזה . ( מה זה ? ״ מלכה״ בכלוב שלא באמת חושבת שהיא יצירה אלוהית !? - מיוחדת נו אני מיוחדת !!!) 

זה קטע לא נורמלי , להיות רזה יותר כבר לא נראה לי משימה כל כך קשה . 

 

הבילבול הזה שלי מעייף אנשים , אני יודעת . 

אני צרכה רק קצת שקט למצוא פינה ולהרדם ( מטאפורית- מטאפורית! ).  

רצוי שיהיה חזה גברי להניח עליו את הראש  ויד מלטפת - זה נעים ( מטאפורי קצת פחות ) .

 

אני שונאת להיות בחורה מבולבלת, אני שונאת יותר כאשר מבחינים בזה . 

 

 

לפני 11 שנים. 18 באפריל 2013 בשעה 19:11

 

לתוהים , לסקרנים ,לחולי הנפש ואו הרוח , למשועממים ,למתוסכלים,  לחסרי החיים ,לעלובי החיים .

למיובשות, לעלובות בכלל ובפרט , לחיות בסרט.

מכובדי :

שנים רבות אני מסתובבת בקהילה הזאת ומעולם לא קרה לי אשר קרה . 

שנים רבות אני מבלה מכירה אנשים וכן שמעתי שמועות על ״ ביצה ״ על רכלנים על מבקשי רוע .

תמיד זה היה רחוק ממני ולצערי הרב מצאתי עצמי בתוך עניין שעשיתי הכל ע״מ לא לדרוך בו .

ספגתי נסיונות לעלבון ושתקתי רק כי ריחמתי על אותו אדם , אפילו היתה תקופה שנמנעתי מכתיבה פה . חשבתי שהוא מונע מתסכול , מאהבה נכזבת , מכאב , מאומללות . כמובן שהכל עם חלוף הזמן נמצא נכון רק שמכאן ועד שאני אסכים להפגע מכך , הדרך ארוכה . 

עכשיו שאני באמת חושבת שעשיתי הכל נכון ובצורה מכובדת ואפילו עברו כמה שבועות וחשבתי כי תם ונשלם מתברר כי לא כך הדבר ואני מבינה ושומעת שעדיין אותם מפורטים לעיל נוברים בעניין וברפש.

יכול להיות ופירסומי האחרונים העלו תהיות כי מדובר באותו סיפור שהיה . כמובן שאין מחובתי להאיר אור על הפרשה אבל ולו בגלל שמתחשק לי שיצאו לי מהתחתונים ארחיב ואומר : הפוסטים נכתבו על גבר אחר מהעבר הרחוק שאיתו אני בקשר מסובך ואוהב מאד ולא ! מדובר על האחרון . 

תנוח דעתכם/ן .

אני לא נלחמת על גברים . זה עולב לשמו . אני לא עושה  מאום בכדי שגברים יהיו שלי . מה שצריך להיות יהיה ואני לא מזיזה אפילו אצבע אחת . הדבר היחידי שאני עושה הוא להרחיק נגעים רעים מחיי וכמו כל דבר שקרה לי בחיים ״ במקרה״ פשוט הכל יוצא בסופו של דבר לטובה . 

עצם עניין כתיבת הפוסט הזה גורם לי לצער . לא רציתי לרדת לרמה הזאת בעיקר וזה כל כך מאחורי כל כך חסר טעם . 

בכל זאת כתבתי , פשוט נורא נמאס לי לשמוע אנשים שעדיין משום מה חיים את זה . מבחינתי תם ונשלם והכי חשוב כי הדברים החשובים באמת באו לי בחיים - באופן טבעי-  מה שאחרים כל כך מתאמצים ועדין מעלים חרס ובכל זאת אאחל להם בהצלחה. 

תם ונשלם . 

 

 

לפני 11 שנים. 16 באפריל 2013 בשעה 23:13

 

היינו בבר כזה עם בשר טוב ויין ספרדי , כן יין צרפתי יותר סקסי אבל היה ספרדי . בצד אחד שלי ישב הוא, בצד השני היה מקרר ענק עם חלון ענק שקוף ובתוכו המון בשר תלוי לתצוגה.  כאילו אך יכולים למצוא אנשים משהו  ׳ חינני׳ בחיות מתות תלויות במקרר ולא משנה כמה מסוגנן הוא יהיה . יין ספרדי המון יין . יין מרגיע אותי , קצת עוצר לי את המחשבות , לוקח אותי בערך לאותו המקום שאני נמצאת בו כששוכבים איתי במיטה ומלקקים לי את כפות הרגליים או בן הרגליים או שנובחים לי או שמתחננים אלי או ש.. או שסתם שוכבים צמוד לרגליים שלי ומסתכלים עלי כך מלמטה ומלטפים אותי  .  אכלנו שתינו , אני יין ,הוא קולה , אני סינטה הוא המבורגר. דיברנו על כל דבר אפשרי רק לא עלי ועליו . רק לא על מה שהיה או יהיה כי על זה דיברנו ואולי נדבר ואולי כבר בעצם מספיק ?  ואז היתה שתיקה . אני והוא אף פעם לא שותקים . מעולם לא שתקנו והוא הסתכל עלי , ממש כך נעץ לי מבט בתוך העיניים ואז אמר שהוא רוצה להגיד לי משהו וראיתי שהוא קצת מתרגש . הוא אמר לי שהוא אוהב אותי  ומאד רוצה לנשק אותי אז לקחתי עוד לגימה מהיין ואמרתי לו שגבר חייב לעשות מה שגבר חייב לעשות ושבאנגלית זה נשמע יותר טו.. ולא סיימתי והוא נישק אותי . אני חשבתי שאם זה יקרה אני אתרגש יותר . אבל דווקא מצאתי את עצמי נינוחה לי לתפארת , אולי זה היין הספרדי . אולי כי רומנטיקה כבר לא לגילי . תמיד אחרי שגברים מנשקים אותי הם רגועים יותר ומרשים לעצמם יותר . כן בגילי המתבגר אני כבר יצאתי עם גבר או שניים, אני מכירה את המטריה  ואז הוא הניח את כף היד שלו על הרגל שלי ואני חייכתי והתקרבתי אליו הנחתי את ראשי על כתפו . הוא ליטף לי את השיער ואמר שהוא התגעגע למגע הנעים של השיער שלי לריח שלו  , אמרתי לו שהוא נשמע כמו פרסומת למרכך שיער .  בואי נלך הביתה , הוא תמיד אומר ״ הביתה״ . אמרתי  : ״אבל בא לי ממתקים״ כי תמיד אכלנו ממתקים במיטה ,״ אז אני אקנה לך ממתקים ונלך הביתה״ .  הזמנו חשבון והלכנו הביתה ושוב קרה וקצת שתקנו.  בדרך עצרנו לקנות לי ממתקים .נכנסנו לדירה , ישבתי על הספה וכבר רציתי רק מים כי כל היין הזה הרג אותי.  שלחתי אותו להביא לי מים , כן תביא קרים ולא זה לא עושה כאב גרון , די כבר יא פולני . שתיתי מים ואז הורדתי נעליים . הוא ישב לידי והנחתי עליו את הרגליים ואמרתי לו שישמיע איזו מוסיקה הוא פתח את הלפ טופ ושם לי שירים שאני אוהבת :עמיר לב . הוא שאל אותי: ״מתחשק לך עוד יין ? יש לי המון בקבוקים כאן הביאו לי  ואני לא שותה , נפתח כמה שבא לך . תמצאי מה טעים לך״ .  אמרתי שדויד אבידן כתב באיזה שיר;

 ״היום אפתח סופסוף את כל בקבוקי

  היין הישנים.

  אפילו הקרקס יבוא לכאן.

  אשיר לך שירים שטרם שמעת ״.

 אבל ופה הוספתי  : קשה להפתיע אותי ב ״שירים שטרם שמעתי ״ ושכמו בכל שיר יש עוד בית ובאותו אחד רומנטי שאומר לה את אשר אומר ישנה גם הנפש וציטטתי : 

״ אבל הנפש אמרה: מה אתך?

כבר שכחת, שכל הנאתי היא תנועה בזמן?

עכשיו אני זזה מכאן. אתה בא?

  אתה בא איתי או לא ? 

     הוא שאל אותי  : ״ איפה עוד ישנה גברת שהיא גם סוטה גם ליידי גם יפה  וגם אינטליגנטית שמצטטת את אבידן״ ואני אמרתי לו : ״אבל מה זה שווה אם היא לא רוצה להתחתן ולעשות ילדים ?  אני ליידי עם נפש ולא ,לא בא לי עוד יין ״.  הוא שתק חייך חיוך מריר ועצוב כזה אחר כך התקרב אלי אמר לי : ״את שוברת לי את הלב שתדעי לך את זה״ אני שתקתי וחשבתי על זה ועדיין שתקתי. התקרבתי אליו והתנשקנו המון .  הוא ליטף אותי ואת כפות הרגליים שלי ושוב  זז בחוסר שקט מרוגש שכזה ואמר שהוא מבקש לתת לי נשיקה בכף הרגל ושאם צריך  יבקש זאת מהנעליים שלי ואפילו ינשק את הנעליים שלי וילקק אותן רק שארשה לו לגעת עם השפתיים שלו בכף הרגל שלי רק שארשה לו קצת להריח אותה כי הוא כל כך התגעגע . הקול שלו הפך לכל כך כנוע כזה נרעד( או בקיצור- חרמן )  . אז הורדתי אותו לרצפה שכן , שיזחל לדבר עם הנעליים שלי . בזה אנחנו ממש טובים וכלום לא מסובך , פשוט - כמו שדברים צרכים להיות . 

  הוא זחל על הרצפה הגיע לנעליים שלי אני קמתי מהספה פתחתי חלון והדלקתי סיגריה , הוא אחז בנעליים בפה אני אמרתי לו שאם הוא משאיר לי סימני שיניים על הנעל זה הסוף שלו . הנעל היתה לו בפה והוא הלך על ארבע עד שהגיע אלי ,הלך על ארבע כמו כלב מאולף שמביא את נעלי הבית לבעליו . הניח את הנעל קרוב אלי נשכב על הבטן . הנעל מול הפנים שלו והחל אומר דברים  : ״אני מקנא בך נעל יקרה שאת זוכה במגע ישיר עם רגליי הגבירה אני מתחנן לנשק את כף הרגל שלה ״ וכאלה ... עישנתי סיגריה וחייכתי , לשמוע אותו כך עשה  נעים , נעים ומחרמן . קרבתי את כף הרגל שלי אל הפנים שלו והוא נשכב על הגב . בעודי עומדת רגל אחת על הרצפה והרגל השנייה על הפרצוף שלו והוא מרחרח ומנשק . מרחרח מנשק ואומר שהוא אפילו לא שווה לאבק שדבק לי בכף הרגל  ואני שתקתי .  כשפתחתי את הפה מתי שהוא יצא לי רק :״ בוא למיטה ״. הוא הסתכל עלי במבט הכלב הזה שלו ואמר לי : ״ ידעתי שתקחי אותי למיטה , כי ביקשת ממתקים ״ .  הלכתי לכיון חדר השינה הוא פשוט זחל אחרי בטבעיות שכזאת . לא על ארבע , על הבטן . נשכבתי על המיטה והוא שכב לידי אמר לי דברים מצחיקים וליטף אותי , שוב דיבר על געגוע ואני שוב שתקתי . לא מצאתי מקום לרומנטיקה . הרגשתי שפגה לה השפעת היין , אולי חבל שלא הקשבתי לאבידן והוא שוכב לידי ולא מתחתי ואז שוב צפות להן המחשבות ולא רציתי . אז סימנתי לו שירד למטה והוא ליטף אותי וליקק ונישק את כפות הרגליים שלי ואז שוב היה שקט, קצת שקט .  אחר כך אכלנו ממתקים ואז כל מה שרציתי היה  ;  לחזור הביתה .    

ביום המחר עם עייפות מטורפת אני כל היום חשבתי כמה זה מפגר אך אנשים הורסים דברים, הורסים או  מסבכים  , כמה היה לנו טוב פעם . אני והוא לעולם לא נהיה שוב יחד כמו פעם , שהכל נהרס . שפעם היה לי כיף לשכב איתו במיטה שהוא שוכב לידי ולא מתחתי וגם אז היה לי נחמד ושקט . שפעם ..  כמה וכמה וכמה ... כל היום הרהורים.   יש דברים שלא יכולים לחזור כשהיו .

    לפעמים עבר זה משהו שפשוט אי אפשר להרפות ממנו , לפעמים העבר הוא משהו שנעשה הכל כדי לשכוח אותו .לפעמים אנחנו לומדים משהו חדש על העבר והוא משנה את כל מה שאנחנו יודעים על ההווה ורק אלוהים יודע מה יהיה בעתיד .   

זה היה היום שהיה . זה היה מה שהיה .   

לפני 11 שנים. 14 באפריל 2013 בשעה 22:33

 

ישבתי בבית ראיתי טלוויזיה שמעתי שירים , התפרקה לי הנפש .באותה אורגיה שנתית ארץ ישראלית , אורגיית עצב שכזאת ,שכול לאומי של כמה שעות משותפות  כשכולם עצובים מתאבלים על הילדים שנפלו על הגנת המולדת.  כל המילים  והשירים על הרעות ויפה הבלורית והתואר , בעצם כבר לא ממש משמיעים שירי לוחמים אבל זה בערך הרעיון , יש נומי פרח ,יש תם השרב הגדול ,  יש יורם הו יורם שנשאר בן עשרים, אפילו החיטה צומחת שוב  והנסיך הקטן מפלוגה ב׳  , אז עם הנפש המפורקת מהסיפורים וההורים שכולים עם העיניים הכי עצובות שיש בעולם אני חושבת עלהם , על אלה שאני לא מכירה ועל ההורים השכולים שאני מכירה ואפילו היטב וקורה שאני מתחילה ליבב ותמיד שאני מתחילה ליבב אני נזכרת בכלבה שלי שמתה ואני מיבבת עוד יותר . לא חשוב מאיזו סיבה אני בוכה , אני תמיד נזכרת בה . קמתי וקינחתי אף , כי תמיד שאני בוכה ולא חשוב מאיזו סיבה אני נזכרת בכלבה שלי ותמיד תמיד נוזל לי האף . קינחתי את האף ואמרתי לכלבה הנוכחית שבטח יבוא יום וגם אותה אצרף לסדר הבכי שלי . בואי נרד למטה נאכיל חתולים נעשן סיגריה ננשום קצת אויר נעים של לילה , בואי נצא קצת מהבית די , די עם העצב הזה , וגם כך אין שירי לוחמים יש אייל גולן ועוד איזה אפללו ..  ואנחנו נמצאות בגינה חתולי הרחוב באים לאכל , עדיין היה לי עצוב ואז משום מקום רץ אלנו כלב גדול לבן בדיוק אבל בדיוק דומה לכלבה ההיא שהיתה לי , זאת שתמיד אני בוכה גם בגללה שאני בוכה .  כמובן שסיפרתי לבעלים שלו שהיתה לי בדיוק כזאת ,ליטפתי אותו ושיחקתי איתו ונתתי לו קצת אוכל  ( בגלל שזה הכלוב אני רוצה לציין : לכלב לא לבעלים ! ) .  ולרגע שכחתי שיום הזכרון וחייכתי חיוכים גדולים גדולים .  אוף אך התגעגעתי אליה . אתמול שש שנים שאנחנו לא יחד . שש שנים .

אז אני זוכרת גם אותה , אותה ואותם.

לפני 11 שנים. 10 באפריל 2013 בשעה 21:19

 

    מונולוגית , תגידי משהו תספרי לי משהו ,תגידי משהו מונולוגית .  מה אתה רוצה שאגיד לך ? לא יודע את מונולוגית . אז בא לי להגיד לו שאני מונולוגית אבל הוא אדיוט ולשאול אותו מה לכל הרוחות הוא רוצה ממני . אבל אני לא אומרת אני שולחת לו חצי סוגריים עם נקודתיים . נו תגידי משהו .  טוב , אני אומרת לו : אני אוהבת מתי כספי וחצאיות מיני .  מה הקשר מתי כספי .  אין קשר .  אני רוצה להגיד לו שהוא מעיק . אבל אם אסגור עכשיו את השיחה שוב אהיה עם ההחלטות .  אבל הוא מעיק .  מונולוגית ?  מה ? מה אתה רוצה ?  יש לך רגליים יפות .  יו את זה אף פעם לא אומרו לי .  הייתי מת לזחול אחרייך .  אני רוצה להגיד לו שגם את זה אף פעם לא אמרו לי אבל בגלל שהוא מפגר ולא הבין קודם את הנימה הצינית אני סותמת . רוצה גם להגיד לו שהוא אדיוט וכבר עדיף החלטות מאשר שיח איתו . אבל לא אומרת כי אחר כך אומרים שכל המלכות פה שמנות ומתוסכלת מתנשאות ולא נחמדות ואני באמת קצת דובונת ובשנה האחרונה מתוסכלת .   מונולוגית ?  מה ? מה אתה רוצה?  את חושבת שתרצי להכיר אותי ?  אשתוקק להכיר אותך .  שמונה שנים אני באתר החרא הזה רק בכדי להכיר אותך , אנשים משעממים ובנאלים כמוך , כן !  את זה כמובן חשבתי אבל עניתי : לא אני לא מחפשת להכיר , גם כתוב לי בפרופיל , לא מעוניינת בהכרויות ופה אני מתאפקת שוב לא להוסיף לו איזו קללה , לא לא מעוניינת בהכרויות אדיוט .  במקום לדבר איתו אני מעדיפה החלטות או עונה שנייה של מראה שחורה  .  או עוד סיגריה טיול עם הכלבה יין וויסקי וודקה ?
לפני 11 שנים. 10 באפריל 2013 בשעה 15:46

 

  החלטות החלטות , טוב , בסדר . אני אומרת לעצמי :  עוד סיגריה אולי עוד כוס של וויסקי , וודקה , יין ?  טוב , סיבוב עם הכלבה . אולי ארד להאכיל את החתול ? אה , בעצם קניות .  אצא לי לטייל , בר? מסעדה כן , הכי טוב . לא בעצם הכי טוב בר מסעדה , גם לשתות גם לאכל ועוד סיגריה . דייט , דייט זה טוב - להתכונן להתלבש לצאת אח״כ להסביר לו למה לא , זה מוחק כמה שעות . אולי אקשקש בשכל לאיזה מישהו משהו בפון . אולי אכתוב עוד הודעה טיזרית להוא  ש...  אולי אכתוב בבלוג , כן הרבה זמן לא כתבתי בבלוג . למה ? כי בני זונות פה זה למה . כותבת מלא לא מפרסמת כלום .  כמה דברים אני מוצאת לעצמי לעשות רק לא - רק לא - לקחת החלטות .