לפני 13 שנים. יום שבת, 4 במאי 2013 בשעה 17:30
בבית בצהרי היום אני פותחת לה את חלון חדר השינה המערבי עם שמש צהריים קיצית חמה חזקה , היא נשכבת על המיטה מותחת את גופה השחור לבן משזפת את שפע פיטמותיה הורדרדות מחממת את שפמה הלבלבן ממצמצת עיניים מול השמש ומידי פעם משמיעה קולות עונג שכאלה . עם הזמן השמש נעלמת . כן זה קורה בצד הזה של הכוכב . היא כל פעם מופתעת מחדש . היא כל פעם אוספת את הגוף המושלם הקטן קטן שלה נושפת אויר החוצה מהנחיריים בחוסר שביעות רצון , פולני כזה , אם היתה יכולה היתה אומר : ״ שויין״ והיא בכלל אמריקאית . אז היא יורדת מהמיטה ועוברת למושבה הקבוע על הספה בסלון הבית . שוב כמו פולניה טובה - בחושך מתחת לפתח המזגן ואז בכלל גם קר ועיניה נעצבות . אני לא יודעת אם היא מבינה שאל לה להתמלא בעצב , אני לא יודעת אם היא יודעת ומבינה שמחר שוב תזרח לה השמש . אני אומרת לך אהובה יקרה , השמש זורחת כל בוקר מחדש כן , לפעמים הלילות קצת ארוכים . גם אם החורף ארוך ארוך אין זה ימנע את בוא האביב . ההוא דיבר לסוס שלו , אני לכלבה שלי . אבל אין פה יגון, לי דווקא נחמד .