|
|
|
כשאני יושבת איתו והוא מכין את החנוכייה החשמלית לתערוכה בבית הספר של הילד
ואני כהרגלי אוכלת לו תראש במונולוגים אין סופיים
הוא מלחים איזה משהו עם משהו ואני רואה שזה קצת מעלה עשן
אז שאלתי באמת בתמימות: תגיד אפשר לעשות את זה על אנשים?
והוא כזה מסתכל עלי ואומר
באתי להגיד לך מה הטעם זה כואב נורא
אבל נזכרתי עם מי אני מדבר את לא נורמלית סינן פשוט לא נורמלית.
עכשיו אחרי מספר פוסטים סמידכאוניים משהו שהצחיק אותי
אני יושבת עם האח הדביל אהוב שלי, ילד ברים משוגע בן 25 עוד ילד שבור
לב שהתאושש מאהבה נכזבת וממלא עצמו פעמים בשבוע וודקה או משהו
ואז אני אומרת לו
אני נגנבת איבדתי את החזייה שלי ,איפה היא נעלמה לי ?!?
הוא אומר לי
בטח בגן לוינסקי יושבים עכשיו שני סודנים מסתלבטים בערסל זוגי...
ילד חרא(:
בלי קשר נזכרתי שפעם אמר לי מישהו : שימי לב אך בכל מקום שיש
ערסל יש מוזיקה של בוב מארלי ברקע .
והיום בא לי דאנגן מלא זמן לא הייתי בחמישי .
אז פעם באמת מצאתי אותך הפסקתי לשתות וקניתי בגדים חדשים ואפילו המון נעליים
בנינו בית עשינו ילד והיה לו ויש לו הרבה יותר ממה שהיה לנו
דיברנו אהבנו ואז נעלמנו
אז איפה אתה? איפה אתה?
עוברים עלי ימים ריקים אפורים עם ממש נגיעות קשות לשחור אבל שחור רע , יש שחור טוב , שחור טוב זה לילה שחור וקר ,זה מועדון אפל מגף נוצץ שחור ,נעל שחורה, גרביון שחור ,איפור מעושן ,לק שחור ,שער שחור ,בגדים שחורים רק שחורים . אבל זה, זה שחור רע.
אני חוזרת לאהוב ישן ג'וני או ג'ק ,בלנדד מחורבן כשממש שחור אז גם משהו שקוף זה בסדר.
אך אני לא סובלת בלוגים דיכאוניים אך אני לא סובלת אנשים דיפרסיבים .
מתי את הכי שונאת את עצמך ? כשאת רואה בך דברים שאצל אחרים לא היית יכולה לשאת.
ואין אין לאן לברוח. ככ לא סקסי הדכאון הזה ככ לא...
אני גם שונאת את הבלוג הזה שנפתח פעם עם ניק נוסף רק לכתיבה ואז התחלתי דרכו שוב להכיר אנשים
ושוב אני מסננת מה לכתוב ומה להגיד אותו פאסון מזויין אותו פאסון שהולך איתי מול חברים משפחה עבודה עבדים חנויות מועדונים ברים אפילו שסתם מסתכלת על אנשים ברחוב עם הסנוביזם הנרקסיזם הבלתי מוסבר שלי הוא תמיד ישנו שם , עומד לי מול הפרצוף ,
אבל עכשיו הוא נעלם לי .
זה כבר כמה שבועות שהכל ריק לי כלום לא מרגש לי
זה כבר כמה שבועות .
אז פעם באמת מצאתי אותך הפסקתי לשתות וקניתי בגדים חדשים ואפילו המון נעליים
בנינו בית עשינו ילד והיה לו ויש לו הרבה יותר ממה שהיה לנו
דיברנו אהבנו ואז נעלמנו
אז איפה אתה? איפה אתה?
כשאמצא אותך שוב אשתנה
איפה אתה?
אך מעלים תמונות בבלוג הזה מי יודע?
בנתיים יש תמונות חדשות באלבום .
תכלס קשה לרגש אותי
ותכלס רגשת אותי עם השיר הזה
תודה וזה
(:
השעה מאוחרת, הרחובות ריקים מאדם
לאורך הטיילת הפנסים דולקים ואפשר לראות את הים
ואתה מרגיש, שאתה האיש הכי בודד בעולם
מוצא את עצמך הולך נגד הרוח
אף מכונית לא עוברת גשם שוטף את העיר
הרוח מתגברת ועושה שמות ברחוב שאתה מכיר
ואתה שיכור שרועד מקור ונכנס עם הראש בקיר
אתה לא היחיד שהולך נגד הרוח
הולך נגד הרוח, המדרכה מתנדנדת
אני סומך על הגשם שימשיך לרדת
שיימשך הלילה, אהובתי אל פחד,
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר
לבושה בשחור היא הופיעה מתוך החושך
מלכת חלומותיי באה אלי משוגעת על כל הראש היא
איבדנו אויר בטנגו מהיר עצרנו את עצמנו בקושי
איתה זה תמיד הולך נגד הרוח
ואני לא יודע אם היא אמת או חלום
פעם היא גן עדן ופעם היא רכבת אל הגהנום
והיא חמה כמו האדמה ואני נאבק לנשום
אבל אין מה לעשות נגד הרוח
הולך נגד הרוח, המדרכה מתנדנדת
אני סומך על הגשם שימשיך לרדת
שיימשך הלילה, אהובתי, אל פחד,
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר
הולך נגד הרוח, המדרכה מתנדנדת
אני סומך על הגשם שימשיך לרדת
שתעלה השמש, אהובתי, אל פחד,
תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר
אִם אֵין אַתְ יְכוֹלָה לֶאֱהֹב אֶת הַבָּזוּי וְאֶת הַנִשְׁכָּח
לוּ בַּחֲלוֹמִי תָבוֹאִי.
נָא עִבְרִי קְדוֹשָׁה וֶאֱלִילִית בֵּין עֲרוּגוֹת שׁוֹשַׁנַי הַשחִוְרוֹת
וְרִמְסִין לֶעָפָר.
הֵן תְאֻשַׁרְנָה לִקְמֹל תַחַת כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ -
כִּי זוֹ לָהֶן הַפְּרִיחָה
אֶל הַמְצִיאוּת הָאַחֶרֶת
כן, מההוא שהלך בשדה
כן יש כאן איזו דומית מקסימה וכן אסור לפרסם כאן כינויים אבל יש לי איזו הכרות מעמיקה איתה
Q מיכל כן כן זאת ההיא עם התמונה בפרופיל של בחורה מחזיקה בחורה אחרת על ארבע . בכל מקרה אם יש לה טענה על זה שאני מדברת עליה כאן כבר נסגור את זה ביננו.
אז אני מקדישה לך את השיר הזה Q מיכל
ולא יודעת למה אבל נראה לי שממש מעטים האנשים שבאמת מבינים על מה השיר מדבר.
בכל מקרה יום של דפרסיה עובר עלי .
היום כולם מעשנים רק רפואי
כולם שותים סניגל מאלט וחלילה יגעו בבלנד
כולם לא אוכלים פחממות
כולם עושים כושר
כולם נוסעים על ליסינג
כולם רואים ברגמן
כולם אוהבים BDSM
כולם אוכלים פריים ריב , אנטריקוט או פילה זה כבר נתח להמבורגר
וכבר גמרו עם השמן זית עברו לשמן אבוקדו
אז כולם הולכים לדייטים ונילים
והזמין אותי איזה קורבן והלכתי ...
איזו טעות גוד הלפ מי [/size]
איזו טעות
איך בלעדייך אפילו פריז יכולה לההפך ולהרגיש לי כמו המשלחת שנסעתי בי"ב לאושוויץ,
עצוב אפור ומדכא לי בנשמה.
כזה מייל קיבלתי בבקר
כמה שהוא עצוב, ככה אני מחייכת .
אני שמחה שהוא מתגעגע .
חוץ מזה ש נ.שמר כבר קראה לפריז העיר באפור.
ועניתי לו במייל חוזר :
אם תגיד עייפתי מהעיר באפור
שב על כנף נשר ועל גב עננים
אל עירך שחיכתה לך בבתים לבנים
והכי חשוב אל תשכח שנאל ואיזה משהו של לואי (לא 14 )ויטון .
והוא כתב לי : אני אומר לה אושוויץ והיא אומרת לי ויטון (ואולי בכלל כדאי להביא לך משהו של ה14 הזה יצא לי יותר זול בחיי).
