ימים אחרים

אני אדם כותב,כותב מדבר, אוכלת תראש בקיצור. לפעמים מוצאת את עצמי רוצה להגיד כל כך הרבה אבל לא יכולה, בטח שלא כאן. אז פתקי האייפון שלי סופגים את המלל הלא נגמר לפעמים משתפת אותם עם לאקי. 

אחד מהדברים שהייתי רוצה לספר עלהם זו השנה האחרונה, אללי איזו שנה. לצערי לא אוכל לספר מה באמת קרה שם רק אגיד שאם אתם עוברים בזוגיות דברים כאלה ועדיין נשארים יחד, זאת אהבה אמיתית. 

ועכשיו בית חדש, קירות חדשים רעשים חדשים ריקוד צללים של עצים זרים. ושקט.

אני מכורה לשקט והבית הזה נותן לי אותו בכמויות מספקות. בסוף של יום עם שמש מערבית בחלון אני מניחה עליו את הראש הוא מפזר לי את השיער מלטף אותי בראש ואני נמסה.

שקט מכורה לשקט, לשקט ולמגע שלו. וזה ורק זה מה שנוסך בי שפיות אחרי שנה של טירוף.