ימים אחרים

ניפגשנו כאן בצט , אני בניק השני שלי
בן 27 מסיים עכשיו בבנתחומי ועובד תל אביבי צפוני מתוק
קשקשנו לילה שלם אפילו לא מילה אחת על SM ואיזה קטע הוא גם לא שאל אותי מה אני מחפשת.. לילה שלם בטלפון בבקר אחרי שעתיים שינה קמתי לעבודה עם עיניים צורבות אבל עם איזו הרגשה מגניבה בבטן כאילו אכלתי הרבה גלידה. ב 10 בבקר הוא שולח לי הודעה שהוא מת מעייפות ובא לו להרוג אותי, מי שיהרוג את מי זה אני אותך-עניתי לו.
בשתיים התקשרתי אליו שנייה לפני שאני נרדמת על השולחן במשרד ודקה אחרי שסיימתי לצרוח על כל מי שפגש בי כי עייפות לא הופכת אותי לסמפטית ונקודת המוצא של רמת הסמפטייה שלי גם ככה לא הכי גבוהה בכלל ובעבודה בפרט.
אני במשרד אמרתי לו עייפה לאללה אתה עובד כמה רחובות ממני בוא נרד לקפה, בטח הוא כמעט צעק. אני לא יודע מה אני רוצה יותר , לראות אותך או לשתות קפה.
אממ כן קפה אני מת לקפה.
זה הרגע שציינתי לעצמי שאני חתיכת מפגרת עד שאני מדברת עם מישהו שמעניין אותי ויש קומנקציה אני יורדת לפגוש אותו באמצע היום עייפה תחת עם איפור גרוע וסתם בגד שלא ממש אומר הרבה חוץ מהינה עוד יום במשרד.
אחרי חצה שעה - נו בסדר שמתי ותיקנתי מייק אפ והסתרקתי.
ירדתי למטה הוא חיכה בלובי הביניין הושטתי יד לשלום והוא באמצע ביניין משרדים תל אביבי הומה אדם לקח לי את היד ונתן לי נשיקה. מה שאצל אדם אחר היה יכול להתקבל כמחווה נחמדה וג'נטלמנית אותי זה לקח לאיזה כלבלב מנומס ואיכותי ויפה כל כל יפה.
גבוה בהיר לא רזה רחב כתפיים שער קצר מאד חום או שחור..
ומדבר בשקט כל כך בשקט שדבריו לפעמים על סף הלא ברורים אבל אני שלא יכולה להרדם בלילה בגלל תיקתוק שעון מהחדר השני שומעת אותו ומבינה.
ישבנו בקפה שתינו אכלנו צחקנו ולא הרגשנו כיאלו רק עכשיו נפגשנו .
היו לנו טלפונים עיניני עבודה, בטלפון הוא מדבר מאד ברור וחזק , גם איתי שדיבר בפון הקול שלו היה מאד חזק.
שאלתי אותו למה אתה מדבר ככ בשקט שאתה מדבר איתי
אני מפחד
איזה כיף אתה מפחד ממני
אני מתה על גברים שמפחדים ממני.
ואז הוא שוב לחש את רוצה לבוא אלי היום בערב אני מבשל.
אמרתי לו שגברים מבשלים חרא וזה בדרך כלל נגמר בספגטי דביק עם רוטב עגבניות.
איזה רעה הוא אמר לי , את רעה ומעליבה.
מה אתה נעלב זה מנסיון עבר, אם אתה יכול או יודע משהו אחר תפתיע אותי
מקסימום
נזמין משהו ובמקרה הכי גרוע אני פשוט אוכל אותך
אתה נראה יאמי ממי