ימים אחרים

חמישי 10 בלילה מצאתי את עצמי בטמפל בר בולסת ציפס בלגי ושותה מרגריטה תות קפואה של כוסיות
ישבתי שם איזה שעתיים עם חברים .
חזרתי הביתה וחשתי כי לא די ויום חמישי היום אז יאללה נצא.
כשאני אומרת שלישון לא אשן עכשיו וממש לא מתחשק לי להיות בבית אחרי השבועיים שעברו לי.
ומצאתי את עצמי בדאנגן
ואני תוהה מה זה אומר עלי שאני בת 33 ועדיין יוצא לי למצוא את עצמי חוזרת
ממועדון SM (ז"א עם כותרת כזאת לא יודעת כמה הוא באמת כזה) -ונהנת.
תמיד אבל תמיד כשאני מגיעה אני אומרת לעצמי למה באתי לפה??
על מה ולמה הטרחה?
ידוע לי על עצמי עקב הכרות מעמיקה מאד שאני אדם מתנשא וביקורתי אני מודעת לתופעה.
ובאותה התנשאות ידועה לשמצה אני תמיד רואה שם את התקבצות של אנשים שממש נדמה כי
נפגשו באיזה מפגש מפרום של תפוז "הזויי העולם" או "פצועי העולם" או " סתם אנשים שלא צלחו את לידתם בהצלחה יתרה ".
לא יודעת להסביר את זה
הזויים כאלה מוזרים ולא אני לחלוטין לא מדברת על מלקקי המגפיים ואו עבד שעומד על 4 ליד הבר ערום חלקית ומוצלף.
זאת דווקא תופעה מבורכת תפאורה יפה למקום.
טוב נו זה בטח נדמה לי זה בטח לא הם זאת אני ..
אבל
אחכ אני שותה נו כמו אלה ששותים ע"מ להפוך אנשים למענינים יותר .
ואז נהנת חוזרת הביתה מחייכת .
יוצא לפגוש בן כל ההזוים אנשים קצת יותר נורמלים אפילו נחמדים .
אנלא הולכת לשם כל שבוע ממש לא, אבל כשהולכת נהנת.
אני ופצועי העולם.
גוד מה זה אומר עלי!??
כבר למדתי שבכלוב ההתבטאות האנושית היא דיי פוליטקליקורקט מה שאני לא ממש טובה בה
אני כותבת ואומרת מה שאני חושבת ומה שאני מרגישה.
יש לציין שיש שם כוסיות על וגם גברים נאים (אותם אלה הנחמדים שציינתי קודם).
אבל בחיאתתתת ראיתי שם איש עם שפם ! שפם!!
אגב
שמתם לב שיש אנשים בלי שפם אבל אין שפם בלי אנשים?

נו שויין
גוטן שבס שיהיה.