ימים אחרים

רבות דובר גם פה בבלוג על חיבתי הבלתי נגמרת לכלבים .
באם בכלבים אמיתיים מדובר ואם בכלבי אדם ההולכים על ארבע ,יש ביותר חינניות ויש בפחות.
בשעה שגברת הכלבה שלי האצילה, היפה ,הוד מעלתה שוכבת עלי , כרגיל כן? והרי אין מצב שהיא דורכת בריצפה
או חלילה לה לשכב על שטיח ובואו נאמר שאין מצב שמישהו לצורך העניין אני , יושבת או שוכבת במיטה או בסלון
והיא לא קופצת עלי , מתיישבת עלי ,כאילו אני מרבץ במלונה !! ומחכה לליטופים ועושה קולות של עונג .
אם כן באותה השעה המדוברת , כשאני מלטפת אותה כמו שיפחה חרופה ולוחשת אל תוך אוזניה השחורות השעירות
מילים ושירי אהבה ומוצפת רגש עז של געגוע לכלבה הקודמת שלי שמתה לפני כמה שנים מזקנה .
בדיוק אז
אני באמת תוהה כמה זה נפלא אם הייתי מוצאת לי כזה כלב אדם שיתחשק לי גם להיות איתו בסלון או במיטה
ושאצליח לאהוב או לרצות להיות איתו ולהתרגש רק קצת קצת להתרגש...


* הכותרת אגב מ ״כלבים לא נובחים בירוק״
סרט שאותי מאד הצחיק אז ואולי עדיין.