אני חושבת שאין לי מקום אחר לדבר על זה
אין לי מקום אחר לספר
ותאמת שאין לי גם מי שישמע או יבין
ואל אף שחשבתי שלא אפרסם פה יותר דברים אישיים הינה אני כותבת
נו טוב אז מה ?
פעם גם החלטתי שאני לא אשתה יותר שאשתדל ללכת על שטוח להגמל מעקבים לחזור לת"א להפוך את העולם וכן למצוא מבצעים של שנאל ולא לאכל פחממות !!!
אני מתה על הרוע שלי לפעמים על הקשיחות. אני פחות סובלת את העניין כשהרוע שלי עצמי מופנה כלפי .
לא יודעת למה אני מרגישה ככה אבל עכשיו אני רעה, רעה אליי.
אתמול דיברתי על יובל (יובל במלרע) יובל היה חבר טוב טוב שלי המון שנים שהקשר בננו נגמר מתי שהוא.
החיים .,.
יובל אמר לי כל הזמן
**** , את תמותי או שתרצי גבר והוא לא ירצה אותך או שתסעי באוטובוס ואיזה כוסון יגיד לך בואי גברת את רוצה לשבת?.
אז אני לא נוסעת באוטובוסים וכבר המון זמן עבר שלא רציתי אף אחד . אני אחייה חיי נצח יובל!
דיברתי על יובל סיפרתי עליו ודרך זה נזכרתי בהוא ש.. כן בהוא שבחר לו אלוהים אחרים על פני ובאמת שאני לא אוהבת אותו יותר די זה נגמר מזמן ושימות ויחנק הוא והאישה הדוסית שלו עם הסמרטוט שלבטח היא חובשת לראשה.
המותק שדיבר איתי שאל : מה את עוד חושבת עליו, על ההוא ש..?
אז הסברתי שככה זה אהבות לא ממומשות, תמיד מתי שהו אחשוב עליו.
היום שמעתי שיר מה זה לעוס ומה זה מעפן וכמה שהוא לעוס וכמה שהוא מעפן בכיתי כמו קוקסינל מזדקן .
וזה לא שבכיתי בגלל ההוא ש... כי זה נגמר נגמר מזמן ונראה כי מזמן הפסקתי לבכות בגללו.
רק החורף הזה לא נגמר אין שמש גם לא קצת , יש רחובות קפואים שלגים איפה שהו שלא מפשירים וקר קר כאן כל כך .
חושך.
צרכה להכין לי קפה חדש
אולי פעם
אני הולכת לישון
ובחיאת אל תגיבו .
לפני 12 שנים. 19 בינואר 2012 בשעה 14:47