סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ימים אחרים

כל עוד החלומות אופטימים לא נורא ,כשיתחילו הסיוטים זה כנראה סימן שהתעוררת למציאות.
לפני 12 שנים. 19 באפריל 2012 בשעה 2:35

אני לא זוכרת באיזו שנה לא זוכרת כמה שנים עברו
ועברו ואוו בהחלט עברו
אני שוב שוכבת במיטה ושוב לא נרדמת חושבת מחשבת
מנסה להזכר בן כמה היה הילד אם היה כבר באלף ? לא הוא היה עדיין בגן כן ..
מנסה להזכר אם זה לפני שסבא מת ? אממ לא זה אחרי.
אני לא מצליחה להסגר על השנה ..
אני יודעת שזה התגלה לי בערב יום השואה ז״א בבקר יום השואה לפנות בוקר שכזה .
אחרי שלילה שלם אני מבקשת מבקשת מאד שיגיד כבר את האמת .
ישבתי במרפסת הבית שלי בצינת בקר אופיינית של סוף אפריל תחילת מאי
והוא סיפר לי
ואני התרסקתי
ומאז ?
מאז הפסקתי לאהוב .
העלמתי את ליזה ( ההיא מבלה בלה ) האישה שמאמינה באהבה..
והפכתי להיות הפי רק במקום קוק בצהריים וויסקי בלילה בהחלט חרא של הרגל .

בקר טוב עולם
השדרנית אופטימית
הקיץ יהיה חם
ועכשיו
עכשיו ידיעה אינטימית

שהלילה כנראה שלא אשכב לישון
שוב עלית לי בזכרון .

Aציבעוני​(אחר) - כן קוק בצהרים וגם ביכלל זה באמת חרא
לפני 12 שנים
gamVgam​(אחר){גם וגם} - את יודעת מה המשותף בלהמשיך לחפור בחרא ובלא לאהוב?
שניהם בחירה שלך.

לא חבל?
לפני 12 שנים
מונולוגית​(שולטת){lucky} - בחירה שלי אה ?
אך עלית על זה יא אללה .
אתה צריך להופיע עם זה .
מאד מוכשר,
מאד.
חח בחירה שלך ..
לפני 12 שנים
gamVgam​(אחר){גם וגם} - עלית עלי,
בחרתי.
ואכן מופיע עם זה.
וואללה לא מעט אנשים משלמים הרבה כסף למופע הפרטי שלי.
בחירה שלהם (-;
אבל אני בהכי
עלי
לפני 12 שנים
מונולוגית​(שולטת){lucky} - אני באופן אישי מוותרת על התענוג , תחסוך ממני .
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י