כבר שלושה ימים שאני בלעדיו , כן יש לי אחרים .
הייתי קצת חסרת אחריות ולא ממש נתתי את תשומת ליבי והוא כנראה שהלך ממני לנצח.
עד שהיה לי מאסטר , גם אני רציתי מאסטר.
יש לי מולטי וגם ויזה אבל היה לי מאסטר גולדי..עם הקוד הכי יפה.
השקעתי , תרתי אחריו ומצאתי היכן שכחתי את אהובי היקר .
כן מצאנו אותו , נשמתי נשימה ארוכה אנחת רווחה, כאילו גלעד שליט שוב הולך לחזור למצפה הילה ,
מצאנו אותו ענה לי ילד שעובד שם בחנות הצעצועים כשהבן שלי רצה שאקנה לו עוד צעצוע שאולי שיחק בו 4 דקות
כנראה שיש לו , למוכר את הברזלים האלה בשיניים כי הוא דיבר מעצבן.
כן מצאנו אותו וגזרנו אותו , נחנקתי.
למה? למה לכל השדים גזרתם אותו ?? ככה אמרו לנו בויזה , עניתי לו הכי בעדינות שיכולתי ומאד התאפקתי, באמת
ובכל זאת יצא לי : אתם מפגרים! ?
נו טוב לא כל כך היה מה לדבר עם הילד ברזלים הזה , גזרו אז גזרו.
התקשרתי למוקד שרות של הכרטיס אשראי שם אמרו לי כמובן שלהד"מ.
הם לא התקשרו ולא כלום פשוט ככה גזרו.
המוקדן כנראה חיבב אותי ואו שמע את שיברון ליבי ואמר שיחכה לי כרטיס חדש בסניף תוך ארבעה ימי עסקים וזה יהיה ללא חיוב.
הקוד לא ישאר כשהיה ויוחלף לו ככל הנראה, וזה מעציב אותי כי אהבתי אותו, כן זה תמיד קורה שאני נקשרת לדברים
שהולכים ממני בסוף, אך שהוא הולכים.
עד שכבר היה לי מאסטר .. עכשיו אני ארבעה ימים בלי מאסטר
רק עם ויזה כחולה מסריחה מבישה שהיום הייתי צרכה לשלם איתה בסוהו(אחלה סושי)
ושוב שקלתי למות , יש גבול באמת יש גבול להשפלה .
קשים הם חיי .
לפני 12 שנים. 12 ביוני 2012 בשעה 15:21
