לאחרונה אני הרבה - שם.
שם בעבר.
יותר מעניין לי שם , בחיי.
חברה העלתה שיר של ויה הבלגית , זה לקח אותי לשם . אני ובן משפחה שחי בבלגיה ופריז לסרוגין עם אימו והיו מגיעים לכאן בחופשות הקיץ והפסח .עם ניחוח ארופאי כזה עם בגדים של בנטון כן שנות השמונים ומספר לי על סרטי פורנו צרפתיים על אנשים שמזדיינים על נדנדות שיורדות מהתקרה על בחורות קשורות למיטה ועל סקס עם להרביץ. אני הייתי בסביבות גיל ארבע עשרה הוא יותר קרוב לשש עשרה , הקשבתי קשב רב. אני יושבת קוראת רומן רוסי של שלו והבן זונה מסתובב לו בבלוברים צרפתיים ורואה סרטים עם טעם החיים. ישבנו לילות שלמים של קיץ או אביב מקשיבים לקסטות שהוא הביא עם הווקמנים שלנו הממ כן שנות השמונים. שירים בצרפתית שהוא מתרגם לי בעברית סופר עילגת. כשהם הגיעו לפה הם תמיד הביאו לי איפור צרפתי , כן שם נראה כי החלה ההתאהבות שלי בתמרוקים צרפתיים , שנאל מון אמור.
היום הוא קולנוען צרפתי כזה פרו פלסטיני (שזה קטע מעצבן על אף היותי שמאלנית לשמוע ממי שלא חי פה כמה אנחנו רעים וכובשים זה מעצבן).יש לו שיער ארוך כזה שני ילדים קטנים ואישה כוסית על. הוא בא לכאן לארץ לפעמים לבקר את המבוגרים שעוד אך שהוא נשארו , הם הולכים ונעלמים. אנחנו קצת מקשקשים , הוא בלגי צרפתי אז אנגלית הוא לא מדבר ואני את הצרפתית שלי כדאי שאשמור לעצמי. השיח קשה לנו. מה שמעלה תהיות אך דיברנו שעות כשהיינו ילדים . אולי לילדים יש שפה אחרת או אולי רק ילדים שמדברים על זיונים מנדנדות וקשירות הם לא צרכים לדבר באותו הלשון.עכשיו שאני שומעת אותו מדבר על מבצעים בזארה מדריד אולי אני מעדיפה לא להבין.
אולי זה כמו פה בעצם ? שיוצא לי להכיר אנשים אם לא היה בננו BDSM לא היינו מתחברים לעולם.
ולא היה ביננו אלא זוהר
זוהר עניו של השכמה
ברחוב כפרי
ולבלובו של גן בטרם פרי
בלובן תפרחתו יפת התואר.
