לפני 10 שנים. 9 באוקטובר 2013 בשעה 16:12
ילדה , אני תמיד רציתי ילדה . כנראה שהיקום או לא יודעת כיצד לכנות את האחראי לעניין, חשב אחרת ויש לי בן . כזה עם רובוטים ספיידרמנים משחקי מחשב מסיבות בנים ולא לא מסיבות פיות . עולם שכל כולו לא ורוד . בסדר , בחלוף השנים למדתי לשרוד את זה . התרגלתי התאהבתי בו. אנחנו מצליחים לחיות יחד . ואז היא הגיעה . אחותי שתחיה הביאה לי את האחיינית שלי . אמא שלה קרייריסטית שכזאת כמעט ולא נמצאת בבית וכל אחר צהריים אני לוקחת אותה לביתי אנחנו יושבות מציירות גוזרות מתאפרות היא זוללת ארטיקים . אני דואגת שיהיה לי מלאי ארטיקים שכזה . אוי לי אם אמצא ללא מלאי ארטיקים דרוש . מאז והפסקתי לעשן אני מגיעה לפיצוציה השכונתית רק כדי לקנות ארטיקים . פעם קניתי מבחנות ובקבוקי מי עדן קטנים , היום אני קונה ארטיקים . קצת מזכירה לעצמי את סבתא ז״ל שקנתה לנו סוכריות גומי במשקל ומקפיא שתמיד היה מלא בקרטונים של ארטיקים . זה קטע שאנחנו דומים להם תמיד בסופו של דבר . אנחנו ממציאות סיפורים . היא מספרת לי כי אנו צמד מכשפות , כי עלנו לצוד ילדים וצרכות לקחת מסבתא סיר גדול גדול ומקל ארוך ארוך להכין שיקויים . היא מחדדת באוזניי ומודיעה לי : אנחנו חייבות ! לאכל המון המון ממתקים כי רק כך יהיו לנו שיניים שחורות של מכשפות ! ואנחנו צרכות למצוא משרת . כי מי ינקה לנו את הבית ויעשה קניות ? תוך כדי כמובן אני נתבקשתי : להכין שוקו ,להביא לה מגבונים , מים בא לה מים , תביאי לי דף, לא כזה ! צבעוני . תחליפי לי את הטושים , לא , בעצם בא לי צבעים . מאחר ובינתיים לא נמצא המשרת עשיתי הכל בצייתנות . הינה אחראית אנוכי לדור הבא של גבירה צחורת פנים שחורת שיער חלק שופע . מניפולטיבית, דרשנית , מפונקת . מבחינתי אפשר לפתוח לה ניק כבר עכשיו . אז מה אם היא בת ארבע ?
