כן ישנם ימים כאלה שאיך שהם מתחילים את יודעת - כיף לא יהיה פה . הטלפון בבית לא מפסיק לצלצל . גם ״ הוט״ מתקשרים להציע לי להיות לקוחה שלהם ואני לקוחה שלהם כבר עשר שנים ! אין עמותה שלא חושבת שאני שרי הריסון ואז מתקשרת איזו נציגה זקנה מעצבנת לספר לי שהם תומכים בילדים נכים או רעבים או שהם גם נכים וגם רעבים . עמותת שקר כל שהוא . אבל ילדים ילדים תמיד יש בשיחות האלה . או שיחות מרבנים מוקלטים המציעים לי להשתטח איפה שהוא בקולי קולות . כל זה ביום אחד . בערב לילד שלי שלא שייך לאף עמותה כי מה לעשות והוא נולד להורים שדואגים לו יש אספת הורים , אני כרגיל צועקת על המורה שהיא פוסטמה . כי היא פוסטמה . אין לי מילה אחרת להגיד את זה . אחכ החתול נפצע . חזר מהגינה רב עם החברים . צריך להרדים אותו - ניתוח . ערב שלם אני הופכת לאחות סיעודית ואין לי עצבים לזה . יש לו ראש חצי מגולח , לוק נינט שכזה . אני מרשה לעצמי לתהות אולי מגיע לי כסף מאיזו עמותה לחתולים מתאבקים ?
זה יום מושלם כזה רגוע . וזה אחרי הכל , רק עוד יום . עוד יום .
