זה כבר כמה שבועות שאני משתדלת את סופם להעביר במלון זה או אחר .
את סוף השבוע האחרון יצא וביליתי בבית . שבת בצהריים בחוץ גהנום של חמסין אביבי .
״ אמא בואי נשחק ארץ עיר מצחיק״
״ ארץ עיר מצחיק ״ זה אומר בשפת ילדים שבאישיות ב - ג׳ כותבים ״ גרגמל״ .
תוך כדי שהוא מביא כלי כתיבה ודפים אני נזכרתי בשייט שעשינו יחד אני והוא עד איטליה וחזרה בקיץ שעבר וכמה שיחקנו בו ארץ עיר ואיזה כיף היה .
אני : אאאאאאללףףףף!
הוא : סטופ!
אני : ב׳
הוא: מה ב׳?! כל כך הרבה זמן ב׳?!
אני : טוב נו יאללה שחק כבר .
כמה שניות של שקט ואז:
״ אמא?״
״מה?״
״ תגידי , בולבול זה צומח?״
״ בגיל שלך זה עדיין צומח.תכתוב ביגוניה . מה בולבול עכשיו ?! ״
״ אבל אמרנו מצחיק! ״
״ בולבול זה לא מצחיק״
בסוף הוא כתב ״ בלורית״ ואני ? אני כתבתי בולבול .
כל כך רציתי לספר לו שבשנתיים האחרונות ראיתי בולבולים שככל הנראה כבר בגיל הילדות חדלו מלצמוח
והם כל כך מתאימים לדומם וכל כך רחוקים מאישיות .
הם או בעלהם .
