ימים אחרים

ימים של מלחמה . קיץ מהביל טמפרטורת מכונת כביסה אם את נמצאת באיזור לא ממוזג חלילה .
עצוב אפילו בכיתי היום . אמא אחת מבוגרת של חייל מילואים סיפרה שכשבאו ודפקו בדלת ביום שישי היא בדיוק שמרה על הילדים שלו והיא ראתה מבעד לדלת חייל אז היא אמרה לנכד:״ הינה אבא בא לשבת״ . זה לא היה אבא זה היה קצין וקצינה . הם באו להודיע שאבא לא יבוא יותר .
נשברתי . אחרי ימים ארוכים של גוש בגרון הכל פרץ החוצה ביללות ובכי . ככה שמעתי את עצמי בוכה. חשבתי לכתוב על זה פוסט אבל נראה לי כאילו לא מוסרי לקבל השראה לכתיבה על חשבון אבל של מישהו אחר . בסוף הינה אני כותבת ; הכעס העצמי מתערבב עם ים של כעסים אחרים . סלט כעס ישראלי כזה .
בלילה נשמעו הצופרים . הם לרוב לא נשמעים פה בשעות כאלה . שעתיים לפני נכנסתי למקלחת מרחתי עצמי בקרמים ונסיתי לצאת מהמרה השחורה שאפפה אותי . קרם רגליים וגרביים .
כשנשמעו הצופרים הערתי את הילד הרמתי את הכלבה על הידיים ואת החתולים הכנסתי לחדר הכי מוגן הכל במסגרת החצי דקה המדוברת . שפלה ואני תמיד שוכחת את המספר . ירדתי למקלט . הוא ממוקם קומה מתחתיי. הילד חצי ישן עם המבט הזה שיש לילדים במקלטים והשכן שלי מסתכל עליי , מסתכל ושואל :״ למה את עם גרביים באמצע הקיץ״ ?
זה סיום מחויך ליום כזה רע . רע עד אימה .
אנחנו במקלט השעה שתיים וחצי בלילה יש פיצוצים - ואותו מעניין למה אני עם גרביים .
לכי תביני אנשים .