ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ימים אחרים

כל עוד החלומות אופטימים לא נורא ,כשיתחילו הסיוטים זה כנראה סימן שהתעוררת למציאות.
לפני 9 שנים. יום חמישי, 12 בינואר 2017 בשעה 17:42

״את יודעת , כל פעם שמישהו מת אני נכנס לפייסבוק לראות מה את כותבת.״

באמת שאני משתדלת לא לחפור בפייסבוק. בשביל מה יש לי בלוג? 

היו כאלה שמתו ולא כתבתי כלום . אני באמת צרכה להרגיש אובדן כדי לכתוב משהו על מישהו שלא הכרתי . 

היום כתבתי : 

יונה וולך כתבה : אדם צובר זכרונות כמו נמלים .
לא זכרונות יונה , אבדות .
יש אנשים שהולכים מכאן וגם אם מעולם לא פגשת בהם את מרגישה שנפשך קשורה בנפשם . פס קול של ילדות .
חי פעם רק פעם .

 

עצב גדול יא מאיר, עצב גדול . 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י