לפני 6 שנים. 24 בספטמבר 2018 בשעה 17:55
זה שלושה חודשים שלא התקרבנו, במבט לאחור זה מרגיש לי הרבה יותר. בערב של תחילת קיץ אמרתי לה שדי אז יאאלה ביי. נפרדנו , הפרידה היתה קשה בעיקבותיה ירדתי 8 קג במשקל. לילות וימים לא קלים עברו עליי אבל הייתי חזקה.
במוצאי עוד אחד החגים הבאים עלנו לטובה שכבנו במיטה אני והוא וכמו תמיד אחרי הענינים .. רעבים.
בוא נכין פנקייק! אני אומרת לו והוא פותח את העיניים הירוקות שלו. כן! הוא עונה בשמחה גדולה , כי האומלל זה כמה חודשים אוכל כמוני מאכלים מדכאים.
תוך חצי שעה ערמה של פנקייקים מונחת על השולחן והיא באה בצינצנת סגורה הוד רוממותה- הנוטלה!
חמה נוזלת מתוקה דביקה. למי לעזאזל אכפת מהפנקייק!
אני אוכלת נוטלה ומקללת את לאקי:
לך קיבנימט נבלה אתה פשוט רוצה שאהיה שמנה ואשב לך על הפנים עם התחת הגדול שלי . זה הכל בגללך.
