דברים שרציתי לומר

גם אתמול הוא החליט שעוזר לו להתרכז דווקא כשאני ערומה, עם התחת אליו. הואלומד וממשמש, לומד וממשמש.
מעביר ציפורן סדוקה על הגב וחורט תלמים
היה לי טלפון, חברה שזקוקה לאוזן, אז הקשבתי, הגבתי, שיחה ארוכה זו הייתה, והוא חיכה בסבלנות. ממשיך לחרוט.
כשסיימתי, הוא סידר אותי. עמידת שש על המרפקים, ראש בתוך הכרית, תחת למעלה.
אני אוהבת שהוא לא שואל, שהוא מחליט ולוקח...
ניסיתי להסביר שעוד כואב לי מאתמול, שקשה לי, אבל הוא רק נהנה יותר
כואב לך, אז אני רוצה לשמוע שכואב...
ואנחות של כאב השתלבו עם אנחות הנאה, ואני לא באמת יודעת מה אני מרגישה. עוד או מספיק.
הוא גמר לי על הגב, והשאיר אותי ככה. לא הרבה. 2 דקות, או 10 דקות...לא יודעת....
עד שבא לקחת אותי למקלחת, גורר אותי מהשיער בהליכה/עמידה/זחילה עקומה במיוחד, צוחק על הטינופת שאני עושה.
ואז הוא סיבן לי את הגב:)

מכירים את זה שדברים מתערבבים?
יש לי כרגע חתיכת ביס בטוסיק ואין לי מושג ממתי.....

כמה אפשר ללמוד. כל יום, שעות!
וזה חשוב אז אני מנסה לא להראות לו כמה שקשה לי
אבל אני בקושי איתו. חוץ מלשבת לידו בזמן שהוא
לומד!
שבת בבוקר זה יום הפינוק שלי. הוא קם, ואני נמרחת עוד קצת במיטה.
הוא מכין לי תה, ולפעמים מגש אוכל למיטה...
היום שמעתי אותו קוצץ... מה הוא כבר מכין בתשע בבוקר??
הוא הכין לנו שקשוקה:)

ואחר כן
הלך ללמוד.
באתי לתת לו נשיקה אז הוא החליט להשאיר אותי שם בתור מעמד לספרים.
הוא שוכב על הגב, שעון על הכרית הענקית, ואני בעמידת שש, התחת אליו, קרסוליים נשענות על הירכיים שלו
והספר נשען עלי כשהעקבים שלי עוצרים את הדפים מלהתהפך.
מידי פעם הוא עוצר ובודק מה קורה, ואני מקווה כל כך שלא ישים לב שהספר נרטב...
מתישהו פשפש במגירות, אין לי מושג מה הוציא משם, ובפעם אחרת נתן לי גם כיסוי עיניים. הוא יודע כמה זה מקל עלי.
כשסיים את הפרק (איזה כח רצון...) הבנתי מה הוציא מהמגירה. הפלאג-חרוזים... לאט לאט, כל פעם עוד טיפה, ובין לבין, עצר. כדי לקרוא.
כשבאמת סיים את הפרק, כבר נטפתי... הוא הודה לי על העזרה בלימודים, ונכנס. בלי להוציא את החרוזים.
הוא נשכב על הגב, ומשך אותי אליו, ניסיתי למחות, יכאב לי ככה, והוא התעלם. הוא יודע מה טוב לי...גמרתי כל כך חזק ורק אחר כך הוא הוציא את החרוזים.
רק כדי להכניס במקומן אצבעות.
הוא התעקש שאענה, שאומר לו אם 3 אצבעות זה נעים לי. ולא יכולתי לשקר....