שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דברים שרואים מכאן

לפני 15 שנים. 3 באוגוסט 2008 בשעה 21:27

שולט זה חרא
נשלט זה חרא
גם מתחלף זה חרא
פרידות זה איכסה
סיום זה פיכסה
והסוף כולו רק חרא
אגו חרא
כבוד זה חרא
גם הנכון זה חרא
כניעה זה חרא
השלמה זה חרא
עצוב זה חרא
כואב זה חרא
כבר לא מהצד וזה מרגיש חרא

לפני 15 שנים. 12 ביולי 2008 בשעה 7:21

בגיל 10 גיליתי את האוננות , הייתי שובר שיאים מקצועי והגעתי לכמויות של 16 - 17 פעם ביום , בדרך לבית הספר אוננתי פעמיים ( פעם במקלט ופעם בשיחים ) בגיל 12 כבר הייתי משועמם והתיישבתי על פומפה על מנת להגדיל את הגירוי , כשגדלתי והתחלתי לשכב עם בחורות הייתי מתיישב להם על הפנים ללא הודעה מוקדמת ומכריח אותן ללקק לי את החור תחת הנהדר שלי , עם השני גם זה שעמם אותי והתחלתי להכניס לתחת חפצים שונים ( קומקום חשמלי , מיקרוגל וטלוויזיות עד 21 אינץ )חשבתי שכבר חוויתי הכל ושאני מכיר הכל ובלתי ניתן להפתיע את הרקטום שלי עד שהגיע אתמול , קשרת אותי בסיבוב קיפולי , הרקטום נגע במנורה המשתלשלת מהתקרה , ירק לתוכי את הליחה הנהדרת שלך והחדרת את הלשון הארוכה שלך עד לקצה נשמתי , היו לי הזיות של ל.ס.ד, שמעתי בתוכי פעמוני כנסיה , יונות שלום הופרחו לאוויר דרך אוזני ( עם עלי זית כמובן )עד עכשיו ( 12 שעות חלפו ) רועדות לי הברכיים ואצבעות רגלי מכווצות.
תודה לך יקירה על סדנת הצחוק שהעברת אותי , תודה על השיתוק שאני חש בו עכשיו.
תודה לך על הכל
אוהב

לפני 15 שנים. 4 ביולי 2008 בשעה 22:32

חזרנו טיול ליילי אצל זוג חברים יקר שהפוסט הזה מכוון אליהם ונכתב עבורם.
יש דברים שהולכים כמעט תמיד ביחד כמו חום ונייר גלגול , כמו זין וכוס וכמוכם.
אתם מדהימים ויפים ביחד !!!!!!!!! פשוט מתאימים וראויים אחד לשני , אותו חוש הומור אותו דיבור ואפילו אותם מילים , איטלגנטים ותקשורתיים להפליא , לא בורחים מהפחד ולא חוששים מהאמת ,רק ללמוד מכם. שימו את הסיפור הזה מאחור , יש רצון עז משותף שהדברים יצליחו ,אתם לא שמים לב שהקפצתם את כולם , נשבע לכם שנמשיך להגיע גם בלי סיבה מיוחדת ואני אפילו מוכן להתחייב לאכול מהאדום הזה שלך בטקס החזרת הקולר אז יאללה רק תגידו מתי , אוהבים אתכם מאד ומחבקים חזק חזק ( הבנתי שאתה לא אוהב רזים אבל תתפשר במקרה שלי )

לפני 15 שנים. 2 ביוני 2008 בשעה 23:01

דברים שרואים מכאן באמת שלא רואים משם,,
לכל אחד נקודת ראיה , נקודת הרגשה, הסתכלות על פרטים ועל מכלולל שונה.
מישהו הסביר לי גם שאפילו הצבע שאנחנו רואים שונה מאדם לאחר, הגוון לפחות.
אז מה אני אומרת- אל תישפטו. תכבדו את דעת השני את הרגשתו את נקודת ראיתו. הוא רואה אחרת ממני וזאת זכותו. גם אם דעתי רצוני הרגשתי ולבסוף החלטתי שונה אין זה אומר שלאחר אין מקום.
כל דבר יכולים לקחת מאיתנו- את הכסף, את הבית, את הרכוש אולי אפילו להשפיע על המחשבות, אפילו משפחה וחיים. דבר אחד הוא שלי בלבד!! ההרגשה.
כשאני רואה אדם עצוב אני לא יכולה להגיד לו "אל תהיה.." אני יכולה לנסות להשפיע יכולה לנסות לשנות סביבה, אווירה, לבוש, פרצוף (:- , מילה או תגובה שלי. אבל ההרגשה תישאר שלו ! . וכאן בא הכבוד יותר נכון לכבד את הרגשת האדם האחר.

נדחפתי לך לבלוג (אני לא יודעת לפתוח בלוג במחשב), התפלספתי , אולי אפילו קצת קדחתי וחפרתי. כן אני יודעת - מה שאנחנו אומרים לאחרים זה מה שאנחנו מפנים לעצמנו, למראה שלנו. אז... סליחה אם שכחתי קצת לכבד וסליחה כשנפלתי בקטנה.
אוהבת. אותך.

לפני 15 שנים. 26 במאי 2008 בשעה 19:23

שלוש וחצי שנים הייתי לבד , טוב אף פעם לא הייתי לבד בגלל הבנות אבל בכל זאת שלוש וחצי שנים שיכולתי לישון באלכסון , פתאום לפני עשרה חודשים הגעת ונכנסת לעולמי כאילו תמיד היית שם , פתאום בגיל 40 רציתי להיות איתך ולידך. בחודשיים האחרונים בכלל " הגזמנו " היינו ביחד 24 שעות ביממה , קמים ביחד , נוסעים ביחד , עובדים או יותר נכון לא עובדים ביחד וזה לא נמאס, כולה נסעת ליומיים , חצי כבר עבר , כולה יומיים מזויינים , יש כאן 3 ילדים ועוד 4 נספחים והבית ריק , התחלתי לכתוב בלוגגגגגג , ניפצתי כל שיא אפשרי בווי ( משחק טלויזיה ) ראיתי חמישה סרטים , אוננתי 3 פעמים , רבתי עם ההורים , אוכל כביסה מדיח וחוזר חלילה , מתעורר בחמש בבוקר , נרדם בשתיים בלילה , זה לא עובר , תחזרי כבר !!!!!!!! כוס אוחתוק , אני מתגעגע , אני אוהב אותך !! נרקומן של קושה הפכתי להיות , סופר נהייה ממני , בואי כברררר

לפני 15 שנים. 26 במאי 2008 בשעה 6:46

אני מתחיל לכתוב מבלי לדעת מה יצא , אף פעם לא כתבתי כך , אפילו החתימה שלי היא שרטוט של משולש עקום כאילו חסכתי באותיות .
אני לא שייך לכאן , התגלגלתי לכאן בפעם הראשונה כי אני סוטה קטן ומאושר אז הצצתי , לא מצאתי את עצמי נמשך למרות נסיונות מוצלחים הן כסאב והן כדום ( כן , עבדכם הינו מתחלף ).
לפני כמספר חודשים הכרנו זוג מדהים החי בזוגיות בידיאסאמית ולמרות היותינו זוג ונילי ( אבל סוטה ) קיבלו אותנו בזרועות פתוחות וחמות כזוג חברים , במהלך החודשים שחלפו הם פתחו בפניינו את עולמם היומיומי ועל כך אני רוצה להודות להם. הזוג הינו זוג ידוע מאוד בקהילה , אנשים חכמים להחריד בעלי כושר בטוי מדהים ואחלה תובנות על החיים, אך בעקבות ההכרות שלי איתם ובגלל שראיתי איך הכל בנוי אצלם בתבניות , איך הם מגדירים ילד שטלתן כדום ואישה ותרנית כסאבית עולה במחשבותי השאלה : האם הסטואציה הנכונה לא כולנו מתחלפים ? האם רק האנשים השלמים עם עצמם יכולים להרגיש בנח עם התחלופה הזאת ? ועל מה אני מדבר : שנים רבות הייתי עצמאי בעל חברות ( יחסית גדולות ואף ניהלתי בקלילות כמאה עובדים )הסתובבתי באזור מחייתי כתרנגול בלול , חזה נפוח ולחיצת יד האומרת : תראו אותי אני מצליחן !!! ( עשיתי זונות , אכלתי סמים והייתי דום על העולם ) לפני מספר שנים פשטתי רגל והתגרשתי , כבר מספר שנים שאני מגדל שתי בנות מדהימות , באופן מיידי התחברתי לצד האבהי הרגיש שלי , התחלתי לבשל , לנקות ואף לעשות קוקיות ולהתעניין בסוגי לקים שונים ( עד היום אני בוכה ללא שליטה בסרטי בנות ) כלומר מצאתי את הצד הסאבי שבי על מנת להתחבר למציאות היומיומית החדשה שלי. האם בזוגיות שבה מידי פעם אנו עושים דברים סתם בשביל לשמח את הצד שכנגד ( כמו ללכת לקונצרט או לסרט יגוסלבי ) שם אותנו במשבצת הסאביזם ?
בבסיס האופי שלי אני דום ( אולי לא מסוכן כמו חבר יקר אבל דום :-))שמגיעים לסקס אני מעדיף להיות סאב , מעדיף לשכב קשור ושיטפלו בי , אולי אני סתם עצלן ???
מעייפת הכתיבה הזאת !!!!!!! מספיק ודי